קושי בטיפול ובכלל...

שלום שוב ליאת אני אותה מורן מההודעה למטה. ובכן פניתי לשלושה(!) פסיכולוגים לאף אחד מהם לא הפריע שאני אגיע באופן חד פעמי ובזמן שהפסיכולוגית שלי בחופשה. על אחד מהפסיכולוגים המליצו לי בחום,אמרו לי שהוא פסיכולוג ממש טוב ואני שוקלת ללכת אליו לשיחה חד פעמית. הבנתי שאת לא בעד ללכת למטפל אחר בזמן טיפול. למה לא? זה יכול להזיק? מהשיחה האחרונה עם הפסיכולוגית שלי יצאתי מאוד נסערת ואני לא שקטה כי נאמרו שם דברים קצת קשים על ההורים שלי.... בעיקר על אבא שלי.... ואני אולי קצת כועסת עליה....איך היא העיזה לדבר עליו ככה... היא לא מכירה אותו. למה הפסיכולוגים יש נטייה להאשים את ההורים שלנו? אני הדפוקה! לא נראה לי מוצדק "להאשים" את המשפחה שלי אין לי כוח בכלל לטיפולים פסיכולוגים. לא יודעת למה אני מתעקשת. אולי אני אחליט שאני נשארת רק עם הטיפול התרופתי לבינתיים. נראה לי שאני לא מוכנה נפשית לחיטוט עצמי.... זה עושה לי רע. למה זה כזה קשה לי? מורן

מורן, כל פסיכולוג נוהג לעפ"י האני-מאמין הטיפולי שלו. אני מעדיפה שלא לעשות זאת, מתוך אמונה שהמקום לדון בדברים הוא בטיפול עצמו. מאחר ואת הולכת לפגישת ייעוץ נוספת, אין טעם להכניס "רעש" נוסף עם העצות שלי. אני רק רוצה להזכירך שטיפול נפשי כרוך גם בעיסוק בעברך. תכנים כאלה יכולים להיות קשים וגוזלי אנרגיה. זה לא קורה רק לך. אני רוצה להצביע, לתשומת לבך, על הנטייה שלך לפצל בין טוב ורע (המטפלת המעצבנת לעומת המטפל הטוב, ההורים הטובים לעומת ילדתם הרעה), ולהזכיר לך שבכולנו יש טוב ורע גם יחד. החלקים ה'רעים' אינם מזהמים את הטובים, ואפשר לחיות בשלום עם אלה ואלה. בהצלחה ליאת