תגובה לכעס
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
המין הנשי והגברי שונים בתגובות שלהם, אני יודעת. האם זה נורמלי שגבר שאישה כועסת עליו על נושא שחשוב לה או אומרת דבר שקשה לו לשמוע פשוט ייסתגר בעצמו ויישתוק. בעלי (הטרי) פשוט השתתק ממה שאמרתי לו (וכן, אני מודה שאמרתי דבר שלא היה לו קל לשמוע- הזכרתי משהו על להיפרד ממנו בגלל משהו ממש רציני ורע שעשה), וכל הדרך הבייתה (שעה נסיעה..) פשוט שתק. ניסיתי לדבר איתו על דברים אחרים, או סתם להתבדח והוא בשלו -שתק. הדבר היחיד שעשה זה לשים ברדיו את השיר שאני אוהבת. וזהו. זה תגובה סבירה ? כי האמת, אני מתחילה לדאוג... אני לא רוצה שייסתגר בעצמו בכל פעם שנתווכח על משהו. ואני גם לא רוצה שבשעת ויכוח ייצא מהבית מה שהיה אולי קורה אילולא היינו בנסיעה. מבחינת הפסיכולוגיה, תגובה כזאת נחשבת "בריאה"? מה נחשב תגובה בגדר הנורמה?
שלום איילת, אנשים שונים מאד בתגובות הכעס שלהם ובסגנון 'ניהול המשברים' שלהם. לא תמיד זה קשור בהכרח לג'נדר. לפעמים זה עניין של תרבות משפחתית. זוגות המתחילים להתגורר יחד, לפני או אחרי החתונה, יודעים לדווח על תקופת הסתגלות משמעותית, בה כל אחד לומד את סגנון התגובה של האחר. בהדרגה, נוצרת "תרבות חדשה" של תקשורת, הנבנית בהתאם ליחסי הגומלין בין השניים. אם זה לא קורה, וכל אחד דבק בסגנון שהביא מהבית או מן הזוגיות הקודמת, סביר שיהיו יותר קונפליקטים. אין ספק שהמצב המומלץ הוא כזה המאפשר תקשורת פתוחה וכנה בין בני זוג, ופחות שתיקות עונשין. החכמה היא להגיע לזה במינימום אבידות... אם ברצונך לחולל שינוי, נסי להימנע מעמדה מטיפה ומחנכת, וליזום שיחות על כך "בעוד הברזל קר". במקביל, בשעת משבר, נסי להתעקש על דיבור, הימנעי מהאשמות, והדגישי את הקושי *שלך* מול השתיקה שלו. ושמחתם בחגכם... ליאת ליאת