מה חשוב יותר היופי הפנימי או החיצוני?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/10/2006 | 18:23 | מאת: אסי

היי התעניינתי בסוגיה הזו ואני לא מצליחה למצוא תשובה. מאז ועד היום (גילי 32) אני מתעסקת במראה חיצוני ואוהבת יופי. אני בחורה נאה אך לא יפהפיה.רווקה. קריאה על יופי משדרת חיים מאושרים נוחים ונעימים. אני גם מתעניינת בניתוחים פלסטיים ואסטיקה. כוכבות קולנוע יפות בעבר והיום הם סמלי הזדהות אצל האנשים. (ראו עיתוני לאישה) יש לי קרובת משפחה שניצלה מהשואה באירופה בזכות יופיה. אך האם התעסקות בכך היא עניין שטחי? האם כאשר מתמקדים בזה מגלים שבעצם זה משעמם נורא והחיים האמיתיים לא גן עדן של שושנים? (כי אין לי ניסיון עשיר בזה) אם אני אתן לגברים להתחיל איתי, בגילי, האם זה יהיה זול וחסר ערך וגס רוח? (מנסיוני הדל, נאמר לי שגברים רוצים רק סקס). כמובן שזה קשור גם לאצילות הרוח של האדם, בדוגמה הזו - שלי. אולי יש בנות שאוהבות סקס וגסויות ואולי כאלה שלא. אני חושבת שזה קשור גם למידת האסרטיביות שיש לבחורה להגיד לא. אולי זה גם קשור לגילי הצעיר. אולי בגיל יותר מבוגר כבר יש לאנשים יותר ניסיון בחיים והבנה שהחיים הם לא פקניק והשלמה עם הגורל. מה דעתכם? דרך אגב, אין לי אבא מגיל 9 ואני רוצה למצוא אותו עכשיו, גם מאהבה וגם מרחמים כי הוא אדם מופרע (פסיכופט) ואני מפחדת שרע לו. אבל אני מפחדת ממנו, כי הוא מסוכן. אני מפחדת שהוא ירצה לפגוע לי בגוף ולכער אותי כדי להתנקם על זה שבגיל 9 לא רציתי לראות אותו אחרי כל המאמצים שהוא עשה שיהיה לי טוב איתו, והוא נעלב נורא מהדחייה שלי. (אבי הוא אדם מכוער מאוד). אהבתי אותו. אבל השאלה אם הוא יפגע לי בגוף ואני כבר לא אהיה בחורה נאה, איך יראו חיי?? מה דעתכם? האם שווה לי למלא את רוחי, מה שנקרה, בחוויות עם אבא שכמעט לא היה לי,(ואני גדלתי בסביבה של בנות בלבד, אצלנו במשפחה אין בנים), האם אני אזכה בעושר רוחני, בגילי, למרות הכיעור שייתכן שהוא יעשה לי? האם חיי יהיו יותר טובים? מה בעצם עדיף - יופי חיצוני או יופי פנימי? היום בעידן התקשורת והטלויזיה, וכל הפסיכולוגים שמסביב, משדרים לנו להעריץ יופי. האם לאדם נכה פיזית יהיו גם בעיות נפשיות? איך החיים שלו יראו? איך החיים של הנכים בארצנו (ממלחמות, תאונות) נראים? מבקשת את חוות דעתכם.

02/10/2006 | 09:02 | מאת: אענה בינתיים רק על סעיף אחד

אני חושבת שקודם כל, במידה ותחליטי לפגוש אותו את חייבת לעשות זאת בליווי עזרה מקצועית ואיש נוסף ולעולם לא לבדך... אם את טוענת שהוא מסוכן רק עצם העובדה שתפגשי איתו לבד היא מסוכנת!. בנוסף, אם היחסים ביניכם עכורים הייתי ממליצה לך לא לתת לו את כל הפרטים האישיים שלך לגבי היכן את מתגוררת כעת ופרטי התקשרות אחרים אלא לתת לזמן לעשות את שלו ולראות האם ניתן לסמוך עליו שלא יפגע בך בכל צורה שהיא.

02/10/2006 | 09:15 | מאת: אענה בינתיים רק על סעיף אחד

אה ויופי הוא בראי המתבונן... אני מניחה שזה ישמע כמו קלישאה, אבל יש אנשים שחושבים שהם שיא התגלמות היופי בעוד אחרים יחשבו אותם לפחות יפים, או אף מכוערים. יש כאלה שימצאו בכיעור מסוים אצל אחרים חן מסוים בעוד "האנשים המכוערים" יחשבו אחרת. את אולי נאה, אבל אולי יש אחרים שחושבים שאת יפייפיה, או שלא. אחת חושבת שהיא שמנה בעוד השאר חושבים אותה לרזה. אחד חושב שהוא "סקסי" בעוד בחורות אחרות לא ימצאו בו סקס אפיל. יש גברים שלא אוהבים בלונדיניות וחזה גדול, בעוד זו שחושבת שהם אוהבים תחמצן את שיערה ותדחוף לעצמה סיליקון. יש גברים שאוהבים שמנות ויש כאלו שיאהבו רזות. יופי זה לחלוטין עיניין של טעם, ואף תרבות - למשל, יש תרבויות בעולם (בעיקר בשבטים אפריקאיים) בהן נהוג לצלק את הגוף משום שמאמינים שצלקות זה יפה. בתרבות המערבית יש אפילו כאלו שחושבים שצלקות זה סקסי (והכוונה היא לאו דווקא לקעקועים). אני אישית לא ממש נמשכת לגברים שהם יפים מידי, או עונים לתואר "מושלמים". באופן כללי, גבר עם אף סולד וקטן למשל די דוחה אותי. ואני לא נמשכת במיוחד לגוף שרירי... או "באדי בילדרס". יש נשים שחושבות שזה שיא היופי. אני גם לא נמשכת לגברים שהם אולי נאים, אבל מכוערים מבפנים. חשוב מאוד לאזן בין הדברים.

02/10/2006 | 19:56 | מאת: גדעון שובל

אסי שלום, נראה שאת מתעסקת בשני נושאים כבדי משקל: היופי הפנימי והחיצוני מחד והקשר עם אביך מאידך. את גם קושרת בין שני הנושאים מתוך החשש שאביך יפגע בך. אני לא בטוח שישנן נוסחאות לגבי מה חשוב יותר ובודאי כל אחד יוצר לעצמו את הנוסחה שלו. לגבי המפגש עם אביך - אני סבור שישנן כאן שאלות נוספות, מעבר לשאלה : האם יפגע בך או לא. שאלות כגון מהות הקשר ביניכם, השפעת הקשר הזה לקשרייך עם בני המין השני ועוד. יתכן שתרצי לברר חלק מהשאלות הללו ביעוץ אישי עם איש מקצוע. בהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית