ליאת את כאן?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/09/2006 | 00:53 | מאת: אין כינוי

28/09/2006 | 01:36 | מאת: אין כינוי

ליאת,בהמשך לשיחתנו... אני בסך הכל רציתי לדעת אם מאסת בי(לפני שאלתי האקוטית והאינטימית) מכיוון שאם אציג את השאלה הזו כאן את לבטח תאמרי שלא מאסת ותשיבי כאן בלית ברירה...נכון? הלא גם אם מאסת לעולם לא תאמרי שלא, אני יודעת(זה הרי תפקידו של הפסיכולוג...) זהו, תקני אותי אם אני טועה ועוד משהו טרם הגיעה לפתרונה ההפרעה הגבולית.. ולאורנה ולאחרים...ההודעה שמורה לליאת. במידה והיא לא תשיב היא תשמר עבורה לשבוע הבא.תודה

28/09/2006 | 01:39 | מאת: אין כינוי

תיקון: לעולם לא תאמרי שכן... ועוד משהו, אם לטעמך ההודעה לא במקום את רשאית להסירה כמובן

28/09/2006 | 05:32 | מאת: משיבה במקום ליאת

28/09/2006 | 10:01 | מאת: למשיבה

ליאת הביאה את זה על עצמה ועל הפורום מרוב שהיא מנסה להיות הכי חמה ונעימה בפורום היא איבדה קצת את הגבולות ושכחה שזה רק פורום ולא טיפול באינטרנט. עובדה שעם אורנה ואם גדעון זה לא קרה ולא איבד פרופרציות. חומר למחשבה

28/09/2006 | 16:55 | מאת: ליאת מנדלבאום

לאין כינוי (ולמשיבה במקומי), מעולם לא התיימרתי להעניק לאיש טיפול אישי אינטרנטי, ולפיכך, הדיון ברגשותי כלפי מי ממשתתפי הפורום אינו רלוונטי כלל. אני אכן משתדלת לענות בחמימות ובסבלנות לכל פונה, ואני חשה, אגב, את גדעון ואורנה דומים לי מאד בעניין זה. נדמה לי שהשבתי כבר בעבר, שכאשר ארגיש שאני מואסת באנשי הפורום פשוט לא אהיה כאן. ניסיונות חוזרים של אנשים בודדים ליצור איתי תקשורת פרטית ומתמשכת דרך המייל האישי נענים בסרוב, לאחר שהסברים מנומנסים לא הועילו. לצערי, הצבת גבולות כזו יכולה ליצור כעס ותסכול. הפורום שלנו כבר ידע סערות שונות ומשונות. בואו לא נהפוך תקרית גבול למלחמה כוללת. צר לי אם "הבאתי על עצמי ועל הפורום" משהו רע מבלי להתכוון. ליאת

28/09/2006 | 20:12 | מאת: אילנית

קראתי את ההתכתובת הזו ורציתי רק לאמר לך את דעתי האישית שהיא, את פשוט מדהימה, לפי תשובותיך הרגישות, לדעתי כל מי שנמצא במצוקה רק מרויח מהאישיות המקסימה והאמיתית שלך, מלקרוא את מצוקות הכותבים ואח"כ את תשובותיך אין מצב שאת לא מצליחה לשפר ולו במעט, שתהיה לך שנה טובה ואף פעם אל תשתני!!!!!!!!!

28/09/2006 | 21:10 | מאת: חן

ליאת, מקווה שלא נפגעת ממה שנאמר לך עד עכשיו... כמו כן מקווה שלא תיפגעי ממה שאני הולכת לומר לך... אז ככה שני דברים: אחד רע ,ואחד טוב. אני אתחיל בטוב: את מקסימה אמיתית, כל הכבוד על הסבלנות ועל היחס החם והיוצא דופן שאת נותנת כאן למשתתפים, (אני לא מדברת עליי.... ) חלק מהמשתתפים (לא אני...) באמת הצליחו להיכנס ללב שלך וקיבלו ממך אולי יחס מיוחד יותר ממשתתפים אחרים. לא שזה רע.... ההפך, זה יופי טופי! תודה על הנתינה הרבה. כן ירבו כמוך הלוואי. שוב,מקווה שלא נפגעת ממה שכתבו לך מעליי. והדבר הרע הוא: אני בחיים לא אגיד אותו כאן. אבל יש. חתימה טובה ,ושנה טובה חן

29/09/2006 | 23:40 | מאת: אין כינוי

ליאת,שאלתי לא היתה לגבי האחרים אלא אך ורק לגביי (ואני מניחה שאת יודעת למה) התשובה לא מספקת אותי.מצטערת. לא השבת מפורשות.אבל כעת אני בטוחה שמאסת בי לגמרי.לעולם לא תודי בכך, אני יודעת. ועוד בטח עכשיו לאור הדברים שנכתבו כאן מבחינתי אפשר להוריד את העץ הזה אם את רוצה(הלא צריך אישור של הפונה...ואין שם בעיה ספציפית...לשיקולך)הדברים שנרשמו שם לא לעניין ומצטערת אם לי היה באופן עקיף חלק מזה(אנשים מרשים לעצמם לענות במקומי ובמקומך)בטח עכשיו את מאשימה אותי בכך.... אני לא יודעת איך אבל את גורמת לי לסלוד מעט מכל הפסיכולוגיה הזאת ומהטיפול המחורבן שלא תחשבי שאני מאשימה אותך פשוט יש לי הפרעה קשה....והמקרה חסר תקנה כל פעם את נוכחת לראות זאת מחדש לא? הרי את כבר הרמת ידיים במקומי... זהו, פחות או יותר

28/09/2006 | 22:48 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

משתתפים יקרים, אני מבקשת להפסיק את הדיון הזה, לכל הכיוונים - גם לכיוונים המבקרים וגם לכיוונים המחמיאים. מנהלי הפורום נמצאים פה על-מנת לענות על שאלותיכם, וכל משתתף מוזמן לפנות למי שיימצא לנכון. אנא, גם אם לא כיוונו לדעתכם, כבדו את המאמץ והנכונות לעזור. אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית