ליאת

ליאת, ספרי... מה שלומך?

נורית יקרה, תודה על ההתעניינות. שלומי טוב. בימים אלה אני בתקופת מעבר בין מקומות עבודה, ולכן יש הרבה התרגשות הקשורה בפרידות והרבה התרגשות של לקראת. ההתרגשות הגדולה ביותר, כמו שחלק מכם כבר יודע, קשורה ללכתו של הקיץ, למרות אקורד הסיום שהוא עומד להרביץ בנו בסוף השבוע הקרוב. ברגע ש"רוחות מנשבות, נודדות ציפורים", מצב הרוח שלי משתפר פלאים. שלא לדבר על חצבים, טפטוף של בוקר וריח גויאבות. ירדנה הייתה קצת חולה בזמן האחרון, והתמלאה פריחה מוזרה. שום דבר שכמה מ"ג של ראפאפן לא יכול לסדר. כל זמן שהיא לא נדחפת תחת גלגלים של מכונית נוסעת - אין לי תלונות. זהו, בעצם. זאת הייתה שנה לא פשוטה. הייתה לנו מלחמה מחורבנת לסיום, שגבתה מחיר נפשי גבוה מכולנו. הלוואי שבשנה הבאה קצת ננוח. תודה, יקירתי, על שאת חושבת עלי, סתם ככה, בסוף המשמרת. אני באמת בסדר. ליאת

היי ליאת, אני יודעת שאת תראי את זה... זה יגיע אליך למייל... שמחתי מאוד לשמוע שאת *באמת* (מה? לא בכאילו? :-) ) בסדר. וכמובן גם ירדנה. אני רוצה לאחל לך המון המון בהצלחה במקום העבודה החדש. אני כבר יודעת שהם (מעסיקים\מטופלים) זכו שתעבדי איתם. צום קל, במידה ואת צמה. וגמר חתימה טובה. בברכת סתיו יפיפה. וריח גויאבות...? איפה את מריחה ריח גויאבות? נורית