טיפול

שלום, פניתי לטיפול עקב אובדן ותקיעות עם מצב בלתי נסבל. הבעיה שאני בןאדם סגור, לא משתפת רגשות, לא שופכת הכל, וקשה לי עם הקטע של לבקש עזרה או תמיכה. אני הסברתי למטפלת מהפגישה הראשונה על זה שהיא צריכה להוביל את השיחה וליזום....כי אחרת לא נתקדם (אני יכולה לשתוק שעות). נכון שאני פניתי לטיפול בעצמי, ואני בן אדם אחראי ואני רוצה את השינוי בחיים אבל נורא קשה לי עם זה לאחרונה היא החליטה שאני זאת שצריכה לשתף אותה, לדבר וליזום את השיחה.....אז או שאני מתעצבנת ויוצאת באמצע הפגישה או שאני שותקת....עד ששוברים את השקט (מישהו מאיתנו).... עכשיו מה אני אעשה בפגישה הבאה, לבטל עד שאני אהיה מוכנה או שאני אלך ואני והיא נסבול יחד....

שלום א.פ.ס.ח קושי להיפתח ושתיקות ממושכות יכולות להיות אופייניות מאד לשלבים המוקדמים בטיפול. פסיכולוג מנוסה אמור לדעת להתמודד עם זה ולסייע. כדי שתתאפשר עבודה טיפולית יש לבסס תחילה אמון וביטחון בקשר. הזהירות שלך ברורה ומובנת, ועלייך לתת לעצמך עוד זמן. כאשר המטפלת תרוויח את אמונך, יש להניח שיעלו תכנים יותר משמעותיים ומשך השתיקות יתקצר. אל תוותרי. ליאת

תודה על תשובתך, הבעיה שאני כבר בחודש השביעי בטיפול. המטפלת סובלנית מאוד, והולכת לפי הקצב שלי , אבל היא החליטה בשתי הפגישות האחרונות שאנחנו צריכים לעבוד על הקשר שלנו ועל בניית האמון, בשיטה הזאת (כלומר בלגרם לי לתת אמון בה ובאחרים ע"י זה שאני אדבר על הרגשות שלי בלי שאף אחד יסחוב את זה ממני בכח). אני מנסה לא לוותר אבל אני נורא מפחדת, מהאמון באחרים ומהתכנים שייצאו. אז מה את עצתך האחרונה, ואני לא אפריע יותר.