שירים שבלב.

את היית כבר בת 21, בשמים נצנץ לך כוכב, בלילות גבר הסבל שלך בימים לבשת מסיכה, אילו ידענו לחיות, בתוכי, אני מודה לא ידענו איך אמר אבי "ראיתי בחיים איך הזמן חולף".. היה לך כבר נהדר, אבל עכשיו גם זה נגמר הפסיכולוגית נפטרה, אתה שוב בצרה.. (זה בא) לשונה של... בפיו של מישהו התרסקה, כבר אין חברה.. אתה יודע שזה בא, ולא אמרו לך מילה. דיכאון, עוד סיפור עצוב בגוף ראשון לא יכול כבר שני לילות לישון מה אתה עושה שם ,בחלון? במקום די מפחיד שנקרא לו הבית גר אדם מבולבל שנראה לו אני כי למרות שיש שמש יש הרבה אנשים אפורים.. במקום די מגעיל שנקרא לו הבית בן אדם שם שותה בקבוק אחרי בקבוק, הבן אדם הזה הוא האבא שלי בדיוק.. עכשיו מעונן... בנהובמבר כתבה לי מכתב די קורע, בדצמבר בגשם נסעה אל הוריה, כי גם היא נהרסה כמו כל האנשים רצתה להרגיש קצת מגע אנושי. עכשיו היא יוצאת לרחוב כדי לקבוע, שהיא לא לבד שיש מליונים כמוה.. שרוצים לאהוב ולאבד את החושים להרגיש מקרוב קצת, מגע אנושי. אל תקטפי פרי אמונים מתוך עצי תקווה, ואל תתני לשמך להיות כמו רעש של צפירה, אל תגלי את סודותיך לתוך אוזנו של זר וכשאחזור, האם קולי עוד ישמע מוכר? ותני לי את הכח שוב להתעודד כי כמו גשם על המים עכשיו אני פוחד. אדם בתוך עצמו הוא גר בתוך עצמו הוא גר. בתוך עצמו הוא גר. לפעצים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר, לפעמים פותר דלת לקבל מכר, אבל, אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר.. הלוואי והשירים האלו היו מפסיקים להתנגן אצלי.

סתיו, אביב גפן ושלמה ארצי אכן יודעים למלל היטב תחושות הקיימות אצל רבים מאיתנו: הדיכאון, העצבות, הבדידות, הקושי והכאב. אני מניחה שאת שומעת אותם כי הם משקפים עבורך משהו פנימי שלך. לעיתים זה טוב לשמוע אותם, זה מצליח למלל עבורנו מה שאנו עצמנו מפחדים להגיד. וחוץ מהשירים, את מספרת למישהו על מה שאת חשה? את תמיד יכולה לכתוב אלינו. גם דברים שאת כותבת. אני משוכנעת שזה יהיה לא פחות "מעביר תחושות" מהשירים. מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן

טלי, אני לא חושבת שמגיע למישהו עונש כזה, לשמוע אותי מדברת.. אחד משנינו בטוח ימות. אני חושבת שעדיף שירים על מילים, במיוחד כשעצוב. בכל מקרה לאף אחד גם ככה לא איכפת מה אני מרגישה, אנשים לא מתחברים לרגשות שלי אבל לשירים כן. לילה טוב סתיו.

סתיו, למה הלוואי?

לפעמים עדיף לא להרגיש כלום, זה הכל.