עצתך בבקשה, בקשר לסודות מאת ניבה 8-8-06

שלום לך, בקשר לסודות שדודה שלי כתבה לך, מתאריך 8/8/06 מאת: ניבה כפי שאת יודעת היו מעשי זוועה של אבי עם הדודות שלי.אני מודעת לכול. אני בטוחה שאבי לא עשה לי כלום אבל מאוד עצוב לי לגבי כל הנושא, אני מפחדת איך אימי תגיב(דודות שלי אומרות לי שבתת מודע היא בטח יודעת) אני מרחמת על אבי שרוצים לחשוף אותו, אני נגעלת ממעשיו ולא מאמינה שזה בכלל הוא כי בתור אבא הוא מקסים אלינו וממש אוהב את כולנו ודואג. הכי כואב לי על דודותי שבגלל זה סובלות עד היום.בעיקר הדודה הקטנה מכולן שזה פגע בה הכי הרבה. מה אני צריכה לעשות? פניתי לבקשה לטיפול פסיכולוגי ואתחיל בו בקרוב, אני 3 שבועות לפני חתונה ודודותי המליצו לי ללכת לפסיכולוג לפני שיהיה לי ילדים. אני ממש עצובה מהנושא הזה, ולא היתי רוצה שכל

שלום לאחיינית של ניבה, יקירה, כמי שעומדת להינשא בעוד שלושה שבועות, אני מבקשת ממך לא להטריד את עצמך, דווקא בימים חגיגיים אלה, בפרשיות אפלות מן העבר. מעשיו של אבא, איומים ונוראים ככל שיהיו, אינם בשום פנים ואופן באחריותך!!! משימת הטיפול בכך אינה שלך, ואין שום דבר שאת צריכה לעשות בנוגע לכך. פגיעה מינית בתוך המשפחה היא עניין הרסני ומרעיל, כפי שאת לומדת עכשיו על בשרך. הקושי מחריף אף יותר, כאשר התוקף עצמו הוא גם בן משפחה קרוב ואהוב, אשר בהקשרים אחרים מתפקד היטב. הרעיון של פנייה לטיפול נראה לי נכון וחשוב, מתוך תקווה ששם תוכלי לנסות ולהתמודד עם הרגשות הסותרים כלפי אביך, וכלפי קורבנותיו. אני מאד מבקשת ממך (וגם מניבה, אם היא קוראת אותנו) לחסוך ממך - לפחות עד אחרי ירח הדבש שלך - את העיסוק בפרשה כאובה זו. מגיע לך להתחיל את חייך הזוגיים מתוך התרגשות, ציפייה, ותקווה לטוב. מאחר והודעתך נקטעה בפתאומיות, ולא ממש ניסחת את חששך, תוכלי לשוב ולכתוב עוד. אישית, אשמח מאד אם העיסוק בזה יידחה בחודש. מאחלת לך שנה טובה, והרבה מזל טוב לרגל נישואייך. ליאת

הי ניבה. תודה לך שהגבת, את צודקת אני לא צריכה לעסוק בזה עכשיו. אבל אמרת לרשום מה החששות שלי אז ארשום לך - אני חוששת לגבי אימי (למרות שדודותי אומרות שבתת מודע היא יודעת) זה כ"כ עצוב שהיא תצטרך לדעת מזה. היא אישה מיוחדת כל כך ואמא מקסימה וחברה טובה ואני לא רוצה שיכאב לה, אני לא בטוחה שהיא יודעת מזה באמת אף ע"פ שהן טוענות שהיא יודעת בתת מודע.היא עברה איתו דרך ארוכה עד היום ביחד כזוג, ופתאום שהכול ייחרב? אני יודעת שלפעמים הם לא מסתדרים כמו כל זוג שמתווכח אבל ברמה העקרונית הם עושים הכול יחד ולא היתי רוצה שזה ייגמר. כואב לי על דודותי, בייחוד על הקטנה שעברה דברים קשים ושהיא סובלת וחושבת על זה כל יום. לא מגיע לה לסבול ככה , כואב לי על אבא שלי כי בשבילנו הוא מתפקד כאבא טוב ועושה בשבילנו הכול,ואני מרחמת עליו. בקיצור זה נושא כאוב, לא ידעתי שבמשפחה שנראית מאוחדת ואוהבת (לפחות כך חשבתי עד היום, יכול להיות דבר כזה). דרך אגב לי הוא לא עשה שום דבר אני בטוחה בזה למרות שאני לא זוכרת את תקופת הילדות שלי. אני בחורה עם אינטואיציות והרגשות חזקות ואני בטוחה שאם היה משהו הייתי יודעת. ניבה בכל זאת למרות שאמרת לי לא להתעסק בזה זה פתאום לא יוצא לי מהראש ואני לא יודעת מה לעשות. אני חושבת על דודה שלי כול יום וכואב לי, אם זה היה זר הייתי מתנקנמת בו בשבילה ומפלילה אותו ולא מגלה שום רחמים כליפיו גם אם עברו שנים והוא נראה בסדר, לא היתי סולחת לו , וכאן בגלל שהוא אבא שלי אני מרגישה שאני לא יכולה לעורר את הנושא ושאני לא רוצה שידע שאני יודעת מזה (למרות שיש לי הרגשה שהוא יודע שאני יודעת) כי פעמים רבות שהיינו מתווכחים היתי זורקת לו : "אתה מרצה לי עם כל החטאים שלך" , או אני אביא לסוף שלך , ומשפטים רעים כאלו. כשאני עצבנית אז אני מדברת ככה, מזל שאני לא גרה בבית כבר תקופה, אני גרה עם בעלי לעתיד המקסים. אבקש שוב את עצתך שיהיה לך יום טוב ותודה רבה לך את מקסימה.