תחושות מחוץ לטיפול

קיים אצלי תופעה שבמהלך השבוע מחוץ לטיפול יש בי רגשות אמביולנטים כלפי המטפל, כלומר אני חש לפעמים גם חוסר הערכה כלפיו מה שלא קורה בזמן הטיפול שמאוד נעים לי הטיפול ואני תמיד יוצא עם תחושה טובה ומספקת. האם מוכר לכם תחושות מעין אלו?

שלום ניר, התחושות שאתה מתאר מוכרות לי מאד, הן מדיווחים של מטופלים והן מחוויותי כמטופלת. אין בהן שום דבר בלתי רגיל. השיח הטיפולי מציף פעמים רבות תכנים קשים שממשיכים ללוות אותנו גם בחוץ, כאילו אומרים "מה הייתי צריך את זה...". בנוסף, קיימת נטייה להעביר אל דמות המטפל רגשות ומחשבות ממקור מוקדם יותר, שהיו מכוונים במקור לדמויות משמעותיות אחרות בחיינו. בוא נמתין ונראה אם אנשים נוספים יגיבו גם הם. שנה טובה וגמר חתימה טובה ליאת

אני חדשה בפורם הזה, אבל קראתי מה שכתבתם ואני גם מרגישה אותו הדבר. בטיפול טוב לי עם המטפלת אבל קשה לי עם התכנים, אבל כשאני יוצאת אני תמיד אומרת "למה אני צריכה את זה" או "למה היא צריכה לדעת את זה" או "מה היא תעשה עם מה שאמרתי" "למה אני צריכה לשלם כסף בכדי שמישהו זר ישב ויקשיב לי" זה הרגשה מוזרה ונרא מעיקה שהולכת איתי לאורך כל השבוע, עד לפגישה הבאה.