מורכבויות ביחסים.

לאורנה שלום. בראש ובראשונה ברצוני לאחל לך שנה טובה ,אם שמת לב לא כתבתי די הרבה זמן,ודווקא נהנתי מאד מהעיצות המחכימות אבל יש לי בעיה, אני מאד חרדה מלהקשר,אצלי קשר משמעו כאב,פגיעה ואובדן.כיום אני כבת24,ובכיתה ח הייתה לי חברה טובה שאמרו לה שלטובתינו כדאי להיפתח לכיתה ונגלה עוד בנות נחמדות,והיא ניסתה להיות חביבה ולעשות את זה ביחד איתי ואני הראיתי לה שזה בכלל לא מפריע לי למרות שבפנים הכאב יקד ומאז החלטתי לא להיקשר לאף אחד כמו שאומרים שאדם שנכבה ברותחים יזהר בצוננים.היום אין לי עם אף אחד שום שיג ושיח מעבר ל"שלום שלום"וגם זה בקושי.ויש לי סף רגישות ופגיעות מאד גבוה,ואם המטפלת שלי פוגעת בי בלי משים אני נפגעת אבל די שמחה כי אז אתקשה לחבבה ואז אמנע מקשר מכאיב ,והיא כמובן מרגישה בכך ומביעה אמפטיה ואני דווקא מרוצה ממנה למרות שאני לא מפרגנת לה לדעת מזה.ברגע שמתקרב לאינטימיות אני בורחת או מרגישה בחילות ואז אני עונה לה או משחיזה את לשוני והיא מסכנה אמורה להתמודד עם זה,ואז היא אומרת לי למה את מגיעה אלי?אני מעונינת לעזור לעצמי אבל הפחד לופת וחונק אותי,אני מרגישה ריקה,אין לי יותר כוחות נפש וכל דבר הכי קטן יפיל אותי. תודה על הסבלנות והעזרה.

שלום הילה, אורנה תשוב לענות כאן בימים חמישי-שישי, ואני בטוחה שהיא תשמח לראות שחזרת אלינו לאחר היעדרות ממושכת. בינתיים אוכל להמליץ לך לנסות ולהמשיך בקשר הטיפולי למרות הפחד המחניק מפגיעה. הקשר הטיפולי, גם אם כרגע הוא נראה מאיים כמו כל קודמיו, שונה מקשרים רגילים, בהיותו מתקיים בסביבה בטוחה, עם דמות טיפולית, שלא תנטוש אותך גם מול גילויים של כעס ותוקפנות. היכולת לקיים קרבה אינטימית יכולה להשתפר מאד בעקבות ההתנסות הטיפולית, ולכן כדאי מאד לשתף את המטפלת שלך בקושי שלך כפי שהוא. תוכלי, אולי, להדפיס עבורה את מה שכתבת לנו כאן ולהשאיר לה לקריאה. לפעמים זה עוזר מאד. בהצלחה ושנה טובה ליאת