מה לעשות?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורנה שלום, כתבתי פה בעבר בשם אחר. העדפתי הפעם אחרת, ובכל זאת אני מקווה שתדעי במי מדובר (נראה לי שתדעי). אני נורא מחפשת אהבה. היום אחרי עישון חומרים שלא אנקוב בשמם (...) הייתה לי איזשהי הארה בקשר למישהו שאני מכירה כבר 12 שנים (הוא למד אתי פעם, ולאחר מכן היינו נפגשים בכל מני מקומות, במקרה). תמיד הייתי קצת מעוניינת בו, אבל גם לא העזתי לעשות כלום וגם לא העזתי שבאמת יקרה משהו. עם זאת, תמיד היה איזשהו חיבור, עניין, תמיד הייתה לי תחושה שיש שם עוד משהו שלא מוצה, אבל זה לא היה מיני, וביני לבין עצמי הכחשתי את העניין המיני שהיה לי בו. בנתיים אותו גבר התחתן (ונורא הצטערתי וגם לא חשבתי שאשתו ראויה לו...), אך לפני כשנתיים וחצי נודע לי כי התגרש (וכמובן הייתי מאושרת). למרות זאת, לא העזתי לבדוק מה אתו, כי פחדתי נורא שהוא עם מישהי ובכלל, מה אני אגיד וכל זה... בכל זאת, כשהייתי פוגשת מכרים משותפים, הייתי מוסרת לו ד"ש חם-חם, בתקווה שיבין את הרמז ואולי יקרה משהו. אני לא יודעת אם הוא היה אי פעם מעוניין בי. הייתי כאילו ידידה שלו ושל אשתו (הוא חשב שיותר של אשתו, אך מבחינתי - היא ממש לא עניינה אותי) ואין לי מושג מה הרגיש כלפיי. לא היה נראה שהוא נמשך אליי, אך אין לדעת, כבר קרה שפיספסתי עניין מיני של מישהו בי. מה שכן, הוא הציע לי בזמנו לעשות משהו ביחד מבחינה מקצועית (יש לי משהו מיוחד להציע לו בתחום זה, (וגם לו לי) - משהו שבזמנו הוא נמשך להכיר). מדובר על עבודה שדורשת הרבה קירבה ביננו. הייתי רוצה להבין את ההזמנה כרצון לעשות משהו קרוב יחד, או תפיסה שלו אותי כמישהי שיש לה מה להציע לו, אך אולי פשוט רצה ללמוד ממני את אותו תחום מקצועי ייחודי. כמובן שהייתי רוצה יותר, אך גם אם לא, אין לי כל ספק שנוכל לעבוד מצויין יחד. עכשיו הזמן לפעול, אם אני לא רוצה להמשיך להרגיש פספוס, אבל זה נורא מפחיד. אני לא יודעת אם כרגע הוא בזוגיות או לא, ומפחיד אותי לגלות שכן (זה נראה לי מאוד סביר שיהיה). אני לא יודעת אם אי פעם התעניין בי כבת זוג (זה לא נראה ככה) וגם זה סיכון. קשה לי להביע באופן ישיר את העניין שלי בו. מה שחשבתי לעשות זה להציע לו לממש את הרעיון שלו דאז, למשהו מקצועי משותף. הייתרון: אותו רעיון מקצועי יכול להתממש מצויין יחד, גם אם לא יהיה משהו רומנטי ביננו. המצב הטוב עוד יותר הוא שיהיה משהו טוב ביננו מבחינה זוגית. יש כמה בעיות: -ברור שיכאב לי אם זה יהיה רק העניין המקצועי. -בזמנו הייתי די נלחצת מלדבר אתו על עניינים מקצועיים ובכלל, כי הרגשתי נחותה. יש סיכוי שזה יחזור, למרות שהתחזקתי במשך השנים שלא נפגשנו. ובכל זאת, אפילו אם אבטא עניין בעבודה משותפת ונחשוב ברצינות על העבודה - אלחץ (גם בגלל תחושת הנחיתות בעבודה, וגם בגלל שאני בעצם רוצה אותו). מה את אומרת? אשמח מאוד לקרוא על מחשבותייך בעניין. בתודה, לילה
קיים כמובן חשש שכרגע לא מתאים לו העניין המקצועי המשותף ואז אם יסרב להצעה, איך "אסוג" ואגש לעניין החשוב יותר? :) לילה
לילה יקרה, בהודעתך אפשר לקרוא את כל הכיסופים והגעגועים והתקוות שבעולם... ולצידם את הניסיון להפוך את כל זה למשהו רציונלי, ניתן להבנה ולשליטה. אבל אולי זה לא ניתן לשליטה. אולי את נמצאת בצומת בה צריך לקחת סיכון: יתכן שתתאכזבי, ויתכן שלא... יתכן שהמציאות תפגע בך, ויתכן שהמציאות תעלה על כל דימיון... אני חושבת שעבר עליך המון זמן מבלי לנסות, ונדמה לי שאת בשלה לקחת את הסיכון. ועוד משהו - בעיני, גם אם יסתבר שהוא לא "הנכון", תהיי בעמדה הרבה יותר טובה בעולם: עמדה אמיצה ונחושה שמעדיפה לחוות כאב רגשי, על פני וויתור מראש על הסיכוי לאושר. מחזיקה אצבעות לאושר (באשר הוא), אורנה
אורנה יקרה, תודה על תשובתך המקסימה. את כזאת מותק (זו מילה שיצא לה מוניטין רע, שלא בצדק), כרגיל. הלוואי הלוואי שאוכל באמת ללכת עם האיחולים והעידוד שלך. נראה לי שאעיז רק מהכיוון המקצועי, ואז כבר אגשש... מבטיחה לדווח אם יהיו התפתחויות. שתהיה לך שנה נפלאה! ל.