ציניות

המורה של בני טוענת זו שנה שנייה (ילד מחונן בן 10) שהוא ציני ומעליב ילדים אחרים. כשתשאלי אותו מדוע הוא פגע הוא יסביר לך בכובד ראש שאין המדובר בפגיעה כי אם בכוונה להצחיק,סוג של הומור,הוא בעצמו ילד מאוד רגיש שמיד עיניו מתכסות בדמעות אם אני מסבירה לו שהוא פוגע כיוון שאני נשואה לאדם ציני אני מבינה שלא תמיד הומור מסוג זה נתפס כהומור ואכן הסביבה לא תמיד מבינה ומקבלת כשם שהמורה לא מבינה את הציניות האם יש מחקרים בנושא ציניות ופגיעה? האם יש דרך להביא אותו להבלגה- לא כל מה שחושבים אומרים ובודאי צריך לרסן. אנא ציידי אמא לא ציניצ בכלי הסברה הן לבני והן למורה . תודה ושנה טובה

שלום אורית, הומור ציני, הגם שנתפס בעיני הסביבה כמרושע קצת, הוא חלק מע?ר?כ??ת ההישרדות של האנשים הרגישים, המתקשים להתנהל במצבים טעונים רגשית. הציניות היא דרך נהדרת להקהות את חריפותם של רגשות עזים, ולמזער את השפעתם עלינו. פעמים רבות דווקא הילדים המחוננים מתקשים יותר מחבריהם להתנהל בעולם החברתי שלהם ללא תקלות. הם סופגים עלבונות, הם מרגישים לא מובנים, לעיתים בודדים, ללא מכנה משותף אמיתי עם חבריהם, חיים בסוג של סרט מאד מאד פרטי. ילדים חכמים כאלה, יודעים לעשות שימוש מתוחכם בהומור דק, שאינו תמיד מעורר התפעלות בקרב הילדים האחרים (לרוע המזל, גם לא בקרב המורות...). כדי לשפר מיומנויות חברתיות ולהימנע מפגיעה בדימוי העצמי, שווה לבדוק אפשרות של סיוע פסיכולוגי פרטני. מניסיוני, ילדים כאלה מפיקים תועלת רבה מהתערבות קצרה, המסייעת גם בהתמודדות רגשית יעילה יותר. בהצלחה ליאת