אמי ממציאה דברים

שלום רב, אמי בת 65, פנסיונרית ויש לה נטייה להמציא דברים. היא מתארת אירועים מהעבר הרחוק והקרוב שלא התרחשו מעולם. אני חייבת לציין שמגיל צעיר אני זוכרת את הנטייה הזאת. לפעמים היא משלבת ומערבבת אירועים שאכן התרחשו עם כאלה שלא. הסביבה הקרובה לה מכירה את ההתנהגות הזאת ובד"כ מתעלמת, אבי , לעומת זאת הרבה פעמים מתעצבן ומתווכח איתה, בטענה שלא יכול לשלוט ברגשות שלו באותו הרגע, הוא לא מבין למה היא מתנהגת כך.בסביבה הלא מוכרת זה אכן מעלה מצבים מביכים, שאני למדתי לקבל אותם אך אבי מתקשה להבליג עליהם. אני יודעת שאמי חוותה רגעים קשים מאוד בחייה מגיל רך היות והיא ניצולת שואה שהוריה העבירו לידי זרים כדי להציל אותה, אמה הביולוגית גם כן נפטרה באותה תקופה. וכיום היא חולת סרטן שנלחמת באומץ רב במחלה קרוב ל4 שנים. אנני יודעת אם יש קשר בין הדברים , אך אשמח לקבל תגובה או עצה כיצד כדאי להגיב להתנהגות זו. תודה מראש

שלום סוזי, גוזמאו?ת או בדאו?ת הן אחת הדרכים להתמודד עם מציאות הנתפסת ע"י האדם כבלתי אפשרית. הבדייה אינה אלא מציאות מפוברקת, המשמיטה היבטים בלתי רצויים מעולמו של הממציא או מוסיפה "רוח גבית" לדימוי שלו. בהתחשב בעובדה המצערת שאמך היא ניצולת שואה, וכזו שנמסרה בינקותה לידיים זרות, יש יסוד סביר להניח שה"ה?מ?צ?או?ת" נתפסות כמצילות חיים. אם ראית את הסרט "החיים יפים" של בניני, את ודאי זוכרת את המציאות המשונה שיצר גיבור הסרט עבור בנו, כדי לשרוד את א?ימ?י המחנה. זה עבד עבור הילד, ואולי אולי זה עבד איכשהו גם עבור אמא. לאור המציאות העכשווית, בה היא מתמודדת עם מוראות מחלת הסרטן, לא הייתי מחמירה איתה מאד, אלא מנסה להתייחס בסוג של סלחנות לנטייה שלה. אין טעם לתקן אותה או להתווכח, ולדעתי יש להניח גם לאבא לרטון כהרגלו. מה שחשוב כרגע יותר זו הבריאות הפיזית והשגרה. מאחלת לכל משפחתך הרבה נחת ובריאות טובה ליאת