ועוד שאלה

כשהפסיכולוגית שלי אומרת לי שנוצר "קשר משמעותי", למה היא מתכוונת? אני יודעת שהקשר משמעותי מבחיניתי ומהמקום שהיא תופסת אצלי, אבל האם אצלה , בשבילה הוא גם משמעותי? את בוודאי תפני אותי אליה , כך זה קשה... אבל אני אחדד- האם יכול להיות שנוצר קשר כזה חזק מבחינתי כאשר אין לה חלק בזה? כשהיא לא מרגישה כך כמוני. זו בטח גוזמה להגיד שהיא תרגיש כמוני, אך האם יכול להיות שהרגש הזה הוא רק שלי וזהו, הפנטזיה שלי בלי שום קשר אליה? ההתאהבות הזו כולה שלי? מקווה שהבהרתי את עצמי תודה ניבה

ניבה שוב שלום, אם אינני טועה, הנושא הזה כבר עלה כאן בוריאציות שונות בעבר. קשר, כל קשר, הוא לעולם בין שניים. קשר משמעותי - אדרבא ואדרבא. קשה לי להאמין שיכול להיווצר קשר כה חזק ומחייב באופן חד צדדי. פסיכולוגים לא ידברו בדר"כ במונחים של התאהבות (ואם כן - יש לנו בעיה), אלא במונחים של חיבה עמוקה, דאגה כנה ואכפתיות. מטופלים ממשיכים להעסיק ברמה מסוימת את המטפלים שלהם גם מעבר לשעה הטיפולית. לכן אפשר להניח שלמטפלת שלך יש חלק נכבד בקשר ביניכן. לילה טוב ליאת

תודה על תגובותייך כהמשך לשאלה הנוכחית: מדוע דוקא הקשר עמה מערער אותי, ז"א מאז שאני בטיפול הבטחון העצמי שלי ירד, המון שאלות עולות בי לפני כמעט כל פעולה, המוח לא מפסיק לעבוד... אני מבינה שבטיפול מתקיימים שינויים אך מדוע הבטחון שלי התערער מאד, פעם היה לי בטחון, אני לא יודעת אם היה מזוייף אבל הרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי גם כאשה, גם כאמא.. מאז שאני בטיפול הקשרים שלי מול אחרים כאילו באים ממקום לא בטוח, הכל מעורער, אני חושבת שהחרדה שבי עולה ביתר קלות, הכל מערער אותי בקלות יותר, אני גם רואה יותר את החסרונות שלי ואל את היתרונות.. אז איך זה שהקשר המשמעותי שלי עמה דוקא מביא לכזה חוסר בטחון? תודה מראש ניבה