איך אני יכולה לעזור לחברה שלי??? חשוב!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/09/2006 | 00:27 | מאת: חברה מודאגת

שלום, אני בת 22 ויש לי חברה בגילי . אני מכירה אותה מאז ומתמיד והיא מאוד חשובה לי. לאחרונה היא סיפרה לי שבעבודה הזמנית שלה יש גבר נשוי שמפלרטט איתה. לחברה שלי יש חבר ולגבר הנשוי יש אפילו ילד. אני עברתי מקרה דומה בעבר- מה שאני עברתי ממש מוטט אותי נפשית והייתי בדיכאון מאוד קשה שבעקבותיו התחלתי לקחת תרופות+עזרה פסיכולוגית. כעת אני מאוד דואגת לה, אצלה המקרה שונה בזה שיש לה חבר (אני הייתי פנויה בזמנו)וזה מסכן את החברות שלהם (ביחד כבר כמה שנים). אני בטוחה במאה אחוז שהבחור הנשוי מסובב אותה על האצבע הקטנה ושהוא משקר לה ולא אתפלא אם הוא בוגד סדרתי. הבעיה היא, שחברה שלי בטוחה שכל הסיפור הוא אשמתה. היא בטוחה שהיא "פיתתה" אותו. אני מנסה להסביר לה שכל מהלך שהיא עושה, נגרם בגללו- שהוא מפתה אותה בצורה שהיא לא יכולה אפילו לראות או להבין. אני ממש דואגת לה ורוצה להוציא אותה מהמצב הזה. העבודה שלה זמנית אך היא אמרה לה שהיא לא בטוחה אם תצליח לנתק עם הבחור את הקשר לאחר מכן. מה אפשר לעשות? אני דואגת ומפחדת שהבחור יהרוס לה את החיים. הוא אומר לה שהכל בידייה- שזה שהם לא מימשו את המשיכה הפיזית שלהם- זה רק בגלל שהיא לא רוצה (והיא לא מבינה שזאת הטקטיקה שלו לזרוק עליה את האחריות שבבגידה!) בבקשה תעזרו לי. מה אני יכולה לומר לה? מה אפשר לעשות? חשבתי כבר להתקשר לבחור הזה ולאיים עליו שלא יתקרב אליה, אבל אני מפחדת שהיא תכעס עלי וזה ממש לא יועיל... אשמח לקבל עצות, או אם יש פסיכולוג/ית שמוכן לכתוב לה משהו! אני חייבת להציל אותה מהבילבול והדכאון שהיא שרויה בו כעת, לפני שהבחור יגרור אותה למיטה וינצל אותה! תודה... החברה המודאגת.

19/09/2006 | 01:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לחברה המודאגת, חברתך היא בחורה מבוגרת, שמלהטטת כרגע בין שני גברים, כאשר - למיטב הבנתי - מצליחה לפי שעה לא ליפול למלכודת מיטתו, גם אם משלמת על כך במידה של אשמה. עוצמת הרגשות שאת מפגינה משקפת אולי את עוצמת הפגיעה שחווית בעבר, אך עלי להזכירך שאת והיא, למרות החברות האמיצה, אינכן אחת. בהחלט יתכן שחברתך, הנמצאת שנים רבות במערכת יחסים, רוצה לבחון את יציבותה, או רוצה לערער אותה - לכי תדעי. תוכלי לספר לה את לקחי העבר שלך, אך האחריות לחייה נותרת שלה. במקומך, הייתי נזהרת מאד מלהתערב פיזית במה שקורה ביניהם, ומשאירה בידיה גם את החירות לעשות שטויות. אחרי הכל, גיל 22 הוא גיל בו מותר (יש מי שיגידו שאפילו מומלץ) לטעות, שכן כל חייך עוד לפניך כדי לתקן... שנה טובה ליאת

19/09/2006 | 12:08 | מאת: חברה מודאגת

תודה לך, זאת תשובה טובה. באמת כל הפרשה הזו לא עושה לי טוב, זה לא בריא לי כל כך להכנס לסיפור הזה. אז אני אמורה רק להקשיב לה? זה גם בסדר? אני יודעת שעכשיו היא תיכנס לתקופה קשה, ושזה בטח ישפיע גם עלי, בתור חברה. יכול להיות שאני מפחדת גם מזה...(לא מכך שהיא תזדקק לתמיכה רגשית, אלא בגלל שהנושא כ"כ קרוב לי וכואב).

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית