לא ממש שאלה

לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי אם הקריאה בפורומים עוזרת לי(כי וואו יש עוד אנשים שמרגישים כמוני או סובלים כמוני ) או שזה גורם להעצמת ההרגשה הרעה ממילא (ההזדהות הזו וכו.. תחשבו על זה....

את רק קוראת? בכל מקרה שולחת לך LINK שקצת מתקשר... http://www.hebpsy.net/community.asp?id=4&cat=article&articleid=420 לחן הייתי ממליצה לך לקרוא גם

שלום רווית, אין כינוי ואחרים, כמות הפורומים העצומה מעידה על ביקוש הולך וגובר לערוץ התקשורת הזה בין הציבור לאנשי בריאות הנפש. אני מניחה שהצורך במידע זמין, באוזן קשבת ובקבוצת התייחסות נח בבסיס התופעה, כמו גם סקרנותו הבלתי נלאית של האדם ביחס לסוד קיומו, לצפונות נפשו ולתכלית מעשיו- סקרנות שמלווה את האדם משחר ימיה של האנושות. ממש כשם שהאינטרנט מקצר (או מעלים) מרחקים גיאוגרפיים בין אנשים בקצות עולם שונים, כך הוא יכול לקצר את המרחק בין האדם הבודד בבית לבין ספת הפסיכולוג. לערוץ הזה, כמו שאמרת, יכולים להיות יתרונות מרשימים (תחושת שייכות, הזדהות, מענה רגשי ואינפורמטיבי - וכל זאת ללא תשלום), אך גם חסרונות הנובעים ממגבלות קיבולת הערוץ (מידע חלקי בלבד ומטעה, חרדה מציפה, שטחיות, היעדר קשר עין וחמימות אנושית, ועוד). הכתבה ששלחה 'אין כינוי' מעניינת מאד גם בהקשר של יחסי הגומלין בין הטיפול האמיתי להתייעצות האינטרנטית. מעניין לשמוע כיצד אנשים אחרים חווים את המרחב האינטרנטי בכלל, ואת נוכחותם בפורום שלנו בפרט. מתי אנחנו נעזרים ומתי נכווים? מתי אנחנו לומדים ונשכרים, ומתי נסוגים לאחור? אשמח לשמוע מה דעתכם ליאת

רווית, אין כינוי, ליאת ואחרים, משתפת מעט מהחוויה שלי. את השיטוט שלי בפורומים השונים שעוסקים בפסיכולוגיה, התחלתי קצת אחרי שהתחלתי את הטיפול הפרטי שלי. כל כך הרבה שאלות, עוררו החודשים הראשונים של הטיפול ולרבות מהן הצלחתי למצוא מענה בפורומים. דרכם גיליתי, שיש לי 'שותפים לצרה'. שלא המצאתי שום דבר חדש במצוקות שלי. לפורום *הזה* הגעתי בראש השנה, לפני שנה בדיוק. הפורום, מנהליו ומשתתפיו, עזרו לי ללמוד להיות מטופלת. לימוד שנמשך עד היום. את הסיפור האישי שלי הבאתי לטיפול, ולפורום הבאתי בעיקר את הסוגיות שצצו מפעם לפעם, בנושא המסובך כל-כך, של יחסי מטפל-מטופל. במשך הזמן, כשראיתי עד כמה השאלות שלי, הן לא רק שלי, העזתי והבאתי אותן גם אל תוך הטיפול עצמו. באחת מתקופות המשבר בטיפול שלי, הרגשתי שהפורום מכניס לא מעט רעש ובלבול לטיפול. בעוד שבחדר הטיפולים שלי, הרגשתי מאוד לא מובנת, כאן, בפורום, קיבלתי בכל פעם ששאלתי שאלה, תשובה מאוד מדויקת ונוגעת. פתאום התבלבלתי, ושאלתי את עצמי אם אני נמצאת בטיפול הנכון. עם הזמן הבנתי שאחת הסיבות לפער הזה, היא ההבדל בפתיחות שלי *שם* ו*כאן*. שמתי לב, שבחסות האנונימיות, השם הבדוי, והיעדר הפרטים המזהים, אני מצליחה לבטא את עצמי בצורה הרבה יותר פתוחה, ברורה ומדויקת ולכן אני גם מובנת הרבה יותר. הרבה מאוד תמיכה שאבתי מהפורום הזה בשנה האחרונה. מלבד שלושה מנהלים, שתענוג לקרוא את תשובותיהם המושקעות, התומכות והמלמדות, מצאתי כאן גם קבוצה של אנשים נהדרים (א?נ?שו?ת בעיקר :- ), שחלקן הפכו לחשובות מאוד עבורי. נדמה לי שכמו בכל דבר בחיים, גם לפורום מהסוג הזה, יכולים להיות הרבה יתרונות וגם הרבה חסרונות. אם יודעים לקחת ממנו את הדברים הטובים ולהישמר מפני הפגעים שלו, אם רק משכילים להשתמש בו בצורה נכונה, אפשר להיתרם ממנו בצורה מדהימה ולצאת נשכרים מאוד. אני לפחות, מרגישה שיצאתי ברווח גדול. מנצלת את ההזדמנות לאחל שנה טובה לכולם, יעלה