התלבטות לגבי המשך טיפול

ליאת, אני לא בטוחה שאני יכולה לעבור לסדר היום אחרי שבוע שעבר....והחלטתי להפסיק את הטיפול. כמי שמכבדת את עצמי(וגם אותה אחרי הכל)לא רציתי להפסיק את הטיפול מבלי להודיע לה .התקשרתי אליה והודעתי לה על סיום טיפול, ושאני יותר לא אגיע אליה ואיחלתי לה שנה טובה ובהצלחה וכו... ניכר שהיא לא מתייחסת ברצינות ,היא אמרה לי בטלפון שהיא באמצע טיפול והיא לא יכולה לדבר איתי,ואין לה זמן עכשיו,ושאנחנו נדבר על הכל כשניפגש ,אבל הבהרתי שלא ניפגש, והיא בכל זאת חשבה שחשוב שאני כן אגיע לפגישה הבאה כרגיל והעניין הוא שאני מתלבטת אם להגיע.אני לא יודעת אם אני יכולה לשכוח את מה שהיא אמרה לי בפגישה קודמת ,זה היה מעליב.זה לא היה במקום. מצד אחד אני יודעת שהיא מטפלת איכפתית ושנותנת המון בשביל המטופלים שלה ואני רואה שהיא עושה כמיטב יכולה בשבילי.באמת. מצד שני אני מודה בפנייך שאני פגועה ממנה(וקשה לי להודות בכך בדרך כלל..) לא יהיה לי נעים להגיד לה פנים מול פנים שנפגעתי ממנה ושאני כועסת ושהרגשתי שהיא לא הבינה אותי וכו וכו וכו'... אני לא יודעת מה לעשות .להמשיך בטיפול או לא? אודה לך על עצתך חן

http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-648,xFT-590683,xFP-590811,m-Doctors,a-Forums.html

שלום חן, ממש מאותו מקום מכבד (אותך ואותה), לא הייתי מסתפקת - לו הייתי במקומך - בשיחת טלפון, אלא מקדישה שיחה שלמה לנושא (ואפילו לפרידה). במצבים של פגיעה, לפעמים נוח להתחפר בעלבון, לסגת מדיבור, ולהימנע מלעסוק באי-הנעימות הזו אפילו במחשבתנו. כך, הנושא אמנם מסתלק מן התודעה שלנו, אך אנו משלמים על כך במחיר מערכת היחסים. כשאני קוראת את דברייך, המכירים במסירות הרבה ובאכפתיות שלה כלפייך, נדמה לי שעזיבתה תהיה בבחינת הפסד גדול, בעיקר לך. לכן, אני מפצירה בך להגיע בכל זאת, ולשתף את המטפלת שלך בפגיעה שחווית. אשמח אם תשתפי אותנו, ותספרי לנו על ההתפתחויות. זכרי שאנחנו בעיצומם של ימי הסליחות, וזה זמן נהדר ליישור הדורים. בהצלחה ליאת