מתבגר במצוקה

שלום רב, אני בת 28 ויש לי אח בן 15,אני לא יודעת מאיפה כלכך להתחיל אבל אתחיל בבעיה שמפריעה לי כלכך. אחי מזה כמה שנים גונב מכולם!! משפחה, סבתא, הורים , חברים וממני, גונב כסף וכל מה שניתן למכור וליצור ממנו כסף. בנוסף לכך הוא משקר בצורה כרונית כמעט על כל דבר ... קצת רקע, הילד הוא ילד עם הפרעת HDAD וטופל עד לאחרונה בריטלין, הוא לא מעוניין בטיפול פסיכולוגי, ואני היא היחידה שהוא כן מתקשר או סומך עליה מבין כל הבוגרים שבחייו, הקש ששבר את גב הגמל..... השבוע ,הוא גנב לי מעטפה מביתי מלאה בכסף, שהחזיר לאחר שהפצרתי בו והסברתי לו עד כמה זה חשוב לי, יש לציין שהוא כמובן הכחיש כל קשר עד שנגעתי לו ברגש (מה שאני יודעת לעשות) והוא החזיר ומיד פרץ בבכי, בנוסף כתב לי הודעה קורעת לב על זה שהוא מצטער ושהוא אוהב אותי מאוד. הילד הזה מאוד חשוב לי ומאוד יקר לי ואנני יודעת מה לעשות ואיך ניתן לטפל בבעיה, הבעיה לא פשוטה, אני מבינה שזהו סימפטום, וסוג של קריאה לעזרה אך אינני יודעת מה לעשות, (מיותר לציין שגם הוריי אובדי עצות בנושא. אשמח ויותר מאודה לך אם תפנה אותי לגורם מקצועי זה או אחר שיוכל לעזור. או תנחה אותי איך להתמודד עם המצב תודה רבה|

שלום ליאת, אחיך משמיע קריאות מצוקה חריפות וחוזרות על עצמן. כמעט אפשר לשמוע אותו צועק(באמצעות ההתנהגות שלו): אל תתיאשו, אל תרימו ידיים, אל תתנו לי להמשיך לשקר ולגנוב מבלי שתתייחסו למה שאמרתי ועשיתי. ואכן, דווקא משום שהוא יקר לכם אין לעבור על התנהגותו לסדר היום. נער בן 15 יכול להיות "לא מעוניין" בטיפול פסיכולוגי, אך אין זה אומר שלא יקבל טיפול. אני חושבת שהוריכם צריכים להתגייס לעזור לו, לפנות להתייעצות עם פסיכולוג קליני, ולהמשיך בהתאם לקו עליו יוחלט בהתייעצות. להערכתי, עצם ההכרה מצידם בכך שיש קושי שצריך לטפל בו, ואי אפשר לחכות יותר ולהיות "אובדי עצות", יכולה להוביל לשיפור במצב. את מאוד מוזמנת להמשיך לעדכן, אורנה