מתי להתחיל ?

ליאת שלום בתי בת הארבע אוהבת לרקוד,התעניינתי בשיעורי לחוג לבלט,שמעתי וגם קראתי כתבה שמוקדם מידי להתחיל בגיל זה ,ושכדאי להתחיל לא לפני גיל 6 שנים. האם זה נכון?מדוע לא כדאי להתחיל קודם ומה הסיבות לכך?

סליחה שאני מתערבת.. לדעתי כדאי שתבדקי גם את הנושא האורתופדי .

שלום גל מכירה את ההתלבטות. יש לי ילדה בת 5, וגם אני הכנסתי אותה לשיעורי בלט בגיל 4. רציתי לעדכן אותך שברוב המקרים, החוגים מותאמים, גם יכולת התנועתית והקליטה של הבנות בגיל הזה הנה קטנה, כך שיש התאמה בין הגיל הצעיר לחוג. ברוב המקרים ה"בלט " עצמו מתבטא בתלבושת בלבד, הבנות רצות לצלילי מוסיקה ומתנסות במעט בתנועות האחרות שגופן יכול להפיק. מה שחשוב לי להגיד: שאת לא ראשונה שמתלבטת תכלס, זה לא באמת בלט, אלא הבסיס של הבסיס. ובשבילי אישית, לראות את ביתי כל כך מרוצה מעצמה בבגדי הבלט, וכל כך מתרגשת בכל שיעור מחדש, שווה הכל... את יכולה להגיע לשעור ניסיון ולראות באמת מה הבנות עושות ואיך הן רוקדות, כמו כן להתייעץ עם אמהות שממשיכות כבר מהשנה הקודמת .. ניבה

ערב טוב, ראשית, אקדים ואומר, שאיני מבינה דבר וחצי דבר באורטופדיה של ילדים, ולפיכך, שאלות אשר לנזק פיזיולוגי אפשרי מוטב להפנות לאורטופד או רופא ילדים. גם אני נחשפתי למידע, לפיו ההכשרה הממושכת של רקדניות הבלט גובה מחיר כבד מאד מן הגוף הנשי. אני מניחה שנזק כזה הוא תוצאה של שנים ארוכות ומפרכות, ולא של שעה שבועית במתנ"ס. נדמה לי שהשאלה החשובה יותר היא מה מטרת החוג הזה, ומהן ציפיותייך כאם וציפיותיה של בתך בת ה-4 מחוג בלט כזה. אם, כמו שניבה אמרה, המטרה היא להשתעשע בבגד וורוד מול מראה, אזי אין הצדקה להוצאות הרבות והטרדה הנגרמת בשל הצורך להתייצב בזמן (בשרב וביום סגריר) לשיעור מחוץ לבית. יש כאן מסר מזיק נוסף (לפחות לטעמי), לפיו התהילה מגיעה מהר וללא מאמץ. בגדי גוף , נעלי ריקוד ושיער אסוף הם רק חלק מדיסציפלינה חסרת פשרות ונוקשה, שנועדה ליצור - בסוף התהליך - רקדניות מקצועיות ומיומנות. לדעתי, ילדה בגיל 4-5 עדיין אינה מסוגלת להתמסר לתהליך כה מחייב, ועפ"י רוב הצורך האמיתי הוא של ההורים ולא שלה. כך נראה ילדים הנשלחים לחוגים שונים ומשונים (כבר שמעתי על חוגים של "משפטנים צעירים"), בהם הם לומדים כי ניתן לעמוד על במה, לקוד קידה ולזכות בתשואות "פארש", רק כי אמא ואבא שילמו. לדעתי המאד מאד פרטית, מוטב לייעד את הכסף הזה למטרות אחרות, שיעשירו את הילד הצעיר הרבה יותר, ולהשאיר את החוגים המחייבים באמת (כמו ריקוד, נגינה, התעמלות ואמנות) לגיל בו הילד אכן מגלה יכולת התמדה, כישרון וסקרנות אמיתית. בברכה ליאת