שאלה להתענינות

נושא שאני תוהה בו מידי פעם מדוע: באתרים שונים באינטרנט בנושא פגיעות מיניות, מציינים את תהליך הסליחה לתוקף כחלק מתהליך של החלמה... אני לא מבינה מדוע? אדם יכול להחלים ממשהו שקרה לו , להתחזק ולהביט בסיפור שוב, לחזור לשגרת חיים, להתגבר על כל המכשולים שהראו בעקבות התקיפה אולי להבין מדוע התוקף התנהג איך שהתנהג ועדין לא לסלוח! יש אנשים שלא מגיע להם סליחה, אדם צריך לסלוח לעצמו ולא למי שפגע בו בצורה הכי לא אנושית. (נכון שלפעמים גם לתוקפים יש עבר שיכול להסביר חלק מהדברים, אבל נתקף לא אמור לסלוח) מאיפה נובעת ההבנה ונסיון האמפתיה כלפי אנשים שהתעללו באנשים אחרים (אני לא מדברת על אדם כזה שהגיע לטיפול והמטפל צריך לעזור לו) לדעתי , אין סליחה אין מחילה ועדין לצד זה יש החלמה, התאוששות וחזרה לחיים מלאים! אולי אני לא מבינה מה הכוונה עיבוד טראומה והחלמה? (כי אנשי מקצוע רבים מכניסים את חלק הסליחה לתוקף והרעיון ממש מרגיז אותי)

היי רחל, הכעס שלך אני משערת נובע בעיקר בגלל שאת משייכת את הסליחה לתוקף בעוד שהסליחה נועדה עבור הנפגע/ת. הנפגעת לא סולחת לתוקף כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו או שהוא ירגיש טוב יותר עם עצמו, היא סולחת לו על מנת שלא תחייה את כל חייה בתחושה של כעס מתמיד-וזה תמיד יפגע באיכות חייה. אי אפשר להמשיך בחיים בשגרה ובאיכות טובה כשמישהו סוחב איתו כעס וחוסר סליחה כלפי מישהו שפגע בו, וזה נכון לגבי המון מקרים לא רק נפגעי תקיפה מינית. יש אנשים שרק לאחר שסלחו להוריהם על דברים איומים שאלה עשו להם, הצליחו לשקם את החיים וכו'. הסליחה היא עבור הנפגע ולא עבור התוקף. וסתם נקודה למחשבה, חשוב להבין את התוקף מפני שרק ככה יהיה ניתן למנוע מקרים כאלה בעתיד. רק אם נבין את שורש הבעיה נוכל למגר אותה. אבל כאן אני מדברת מבחינה חברתית ולא אל הנפגעים.

דנה, בדיוק מה שאת כותבת אני לא מבינה וגם לא מסכימה "הכעס שלך אני משערת נובע בעיקר בגלל שאת משייכת את הסליחה לתוקף בעוד שהסליחה נועדה עבור הנפגע/ת. הנפגעת לא סולחת לתוקף כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו או שהוא ירגיש טוב יותר עם עצמו, היא סולחת לו על מנת שלא תחייה את כל חייה בתחושה של כעס מתמיד-וזה תמיד יפגע באיכות חייה." בעיני אדם לא סולח לאדם אחר בגלל שזה מה שהוא רוצה לעצמו, אדם סולח לאדם אחר מפני שהוא מבין שצריך לסלוח לו לאדם האחר!! אחרת זה מהשפה ולחוץ בלי שום כוונה אמיתית. ניפגעות צריכות לסלוח לעצמן ולא לאף אחד אחר ואחרי עבודה קשה הכל יהיה בסדר, הרי ניפגעות רבות מאשימות את עצמן וכד' שלא בצדק לכן יש צורך שהן תסלחנה לעצמן ותבינה שהן לא אשמות ברגע שאתה סולח לעצמך ויודע שאתה בסדר ומחזיר לך את השליטה שאבדה אז כל מה שקרה אפשר להתגבר! גם בלי לומר את המילים או לחשוב שאני סולחת למי שעשה לי את הזה. סליחה על הדוגמה הלא מתאימה כל כך רק להמחשה, אם אדם רצח משהו שקרוב אלי לעולם אין לסלוח לו עדין לאחר תהליך של אבל והשלמה חוסר אשמה עצמית וכד' וכמובן למידה איך לא להיכנס לסכנה שוב, ניתן להמשיך בשידרת חיים. בעיני לדרוש מניפגע לסלוח לאדם שפגע בו זה ניצול ציני, אני גם חשובת שניצול ציני זה קרה (וחבל שגם נשים ניסחפו לתוך מעגל זה) מפני התדירות הגבוהה שדברים כאלה נעשים וחוסר היכולת של גברים לקבל זאת(עדין תיאורטיקנים רבים הם גברים ) ואז מדברים על סליחה והבנה.(גם במערכת המשפט ראים הבדל בין התייחסות שופטים לשופטות בעונשים) (לענין הנקודה שציינת למחשבה, אני גם הוספתי זאת בהערה הקודמת שלי אבל אני לא חושבת שזה תפקיד של ניפגע זה תפקיד של רשויות רווחה , פסיכולוגים וכד' שעזרה לתוקף יכולה לעזור לו ולמנוע מקרים כאלו בעתיד)