לקרן - בענין הדיכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, החזרתי לך תשובה בעמוד 136, מקווה שראית, שיהיה לך יום טוב, אביב
היי אביב ראיתי את מה שכתבת לי ואפילו שלחתי לך באותו עמוד תשובה ושיהיה גם לך יום טוב וחג פורים שמח
בוקר טוב קרן, טוב, אז שוב, זה הכי טבעי לך שתרצי לעזור לו, אבל זה לא הכי טבעי להרבה אנשים אחרים. לפעמים אנשים מעדיפים פשוט להתרחק "עד יעבור הזעם", אבל מהחוויות שלי זה הכי גרוע. אני חושבת שאת צודקת שאת מתעקשת, שידע שיש איתו מישהו ברגעים הקשים הללו, בבדידות הנוראה הזו, מין קרן אור קטנה, שתמיד הוא יכול להשתמש בה ולפנות אליה, כשיבחר לעשות זאת. לפעמים עצם הידיעה הזו שיש שם מישהו, מקלה על החוויה. אני יודעת כמה זה קשה גם לך, לראות אותו סובל, לרצות כל כך לעזור, ולהישאר במקום כל כך חסר אונים כשהוא כל כך זקוק לך, אבל לא יודע איך או לא יכול כרגע, זה אולי יבוא עם הזמן. את יודעת לפעמים גם סתם חיבוק עוזר לפרוץ את המחסום שעומד בין אדם בדיכאון לבין אנשים אחרים, איכשהוא המגע הקרוב הזה נוגע בלב הרבה יותר מדיבורים, שלא תמיד מצליחים לחדור. דיבורים פשוט ניגשים לחלק הרציונלי, שלא תמיד מגיב, והמגע נוגע ישירות ברגש, בלב. אולי אם יש לך מספיק אומץ, תמצאי את העיתוי הנכון ותנסי את זה. אם יש עוד משהו שאני יכולה לתת לך או לספר לך כדי לעזור לך ולו בסיטואציה הזו אני אשמח, ורק שתדעי שלי כבר הצלחת לעזור בשאלות שלך. בעצם הכתיבה על הדברים עזרת לי להבין אותם, להתמודד עימם והקלת קצת את המלחמה הפרטית שלי. אז אלפי תודות גם לך, אביב.
http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=59422&t=58634
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
