עצורה וביישנית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/08/2006 | 15:52 | מאת: ניקול

הי למומחים היקרים !!! אני בת 23 ועברתי כרגע לגור עם חבר שלי עכשיו אני נורא נהנת איתו ומרגישה מאוד בנוח מצד אחד ומצד שני אני מאוד עצורה החל מסקס שמא אני אצעק בטעות יותר מידי או שאראה מטופשת אני כאילו נורא דואגת להישאר "מושלמת" העדינה והטהורה למרות שאני יודעת שאין אף אחד מושלם אני פשוט לא רוצה להרוס את החשיבה שלו החיובית עליי אני גם לא נכנסת לשירותים כי למתן סוג 2:)כי אני מתביישת אני לא יודעת אני עוצרת את עצמי ואני לא נהנת עד הסוף ממה שהחיים מציעים איך מתגברים על המבוכה ועל האי נוחות שמרגישים חשוב לי לציין שאנחנו גרים בדירה שלו וחשוב לי גם לתרום כי כאילו הוא זה שתורם ונותן הכל מה שגורם לי להרגיש קצת אי נעימות למרות שהוא עושה זאת בכייף ובאהבה אשמח לשמוע את חוות דעתכים המקצועית ושתתנו לי כמה עצות חשיבה חיוביות איך מתגברים????? תודה מראש ניקול!

27/08/2006 | 22:33 | מאת: גדעון שובל

ניקול שלום, מודעות לבעיה היא כבר חצי פיתרון. עכשיו מה שנותר זה להכיר בכך שאין אנשים מושלמים ולהעיז. שתי עצות: האחת דברי עם החבר שלך על ביישנותך ואיך היא מתבטאית. דברי איתו על כך שאת חוששת שיחשוב עלייך דברים שליליים. עצם השיחה תעמיק את הקשר ביניכם ותסייע לפתרון. העצה השניה: קבעי לעצמך מטרות ביניים, או תוכנית של דברים שהיית רוצה להשיג. נסי כל יום להשיג משהו קטן מתוך התכנית. שתהיה התחלה טובה והמשך טוב יותר, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית