מאוד מבולבלת ואובדת עצות!

שלום, אני בת 22, נוטלת רסיטל כבר חצי שנה בערך. רוב חיי הייתי במצב של "קיפאון". סבלתי מדיכאון והמעגל החברתי שלי היה די אפסי וכן הייתי מאוד סגורה. מאז שלקחתי את הכדור (עדיין במעקב עם פסיכולוג גם) שיניתי את חיי- התפטרתי מעבודה שהעיקה עלי נפשית, נפתחתי מאוד והכרתי הרבה אנשים. כיום אני מאוד מבולבלת ודיי מדוכאת רוב הזמן. אני מחפשת עבודה חדשה (דבר שמלחיץ אותי כי "התרגלתי" לחופש ואני מפחדת שוב להיקלע לעבודה שתחליש אותי נפשית) החברים החדשים שרכשתי, בהתחלה היו מתקשרים אלי הרבה אבל עכשיו אני מרגישה דיי נשכחת, למרות שאני מנסה ליזום הרבה. בנוסף- יש להם מנהג לעשן מדי פעם גראס (דבר שאף פעם לא עשיתי ולא אעשה, מה גם שמאז שהתחלתי לקחת את הרסיטל אני לא נוגעת גם בטיפת אלכוהול) דבר שמן הסתם עושה אותי יוצאת דופן בחבורה וזה ממש עצוב לי, כי אני אוהבת לדבר איתם ולהיפגש והם מאוד מעניינים וסוף סוף יש לי "חבר'ה" וההרגשה הזאת- שרוצים להפגש איתך ושיש לך תשומת לב מאחרים היא עצומה מבחינתי...אבל אין מה לעשות - אני פחות מעניינת מבחינתם כי אין לי רצון להיכנס לעניין. ועכשיו הבעיה שמאוד מטרידה אותי. לאחרונה אני מאוד פעילה מינית. לפי הפסיכולוג שלי זה נורמלי מכיוון שלטענתו אני "מכפרת" על כל השנים שבהן לא הייתי פתוחה לקשר עם המין השני. מצד אחד זה נחמד, מצד שני אני מרגישה שאין לי ממש שליטה בעניין. כל פעם שאני פוגשת בחור בחבורה, אני מוצאת את עצמי בסיטואציה מינית ובסוף אני מרגישה ממש נורא עם עצמי וממש רוצה לברוח מהמקום ומרגישה תחושת גועל מהבחור. במשך שנים רציתי חבר, אבל עכשיו אין לי מושג איך עושים את זה וזה נראה שהכל מסתכם רק בסקס חסר משמעות. אני מרגישה לרוב חסרת שליטה על הגוף וחסרת ערך... אין לי מושג אין לחזור לעצמי- אני מרגישה כמו אדם אחר. אדם שאני לא רוצה להיות... בבקשה עזרו לי...איך לצאת מהמצב או איך להתייחס אליו??? תודה

שלום יערה, מאחר ואת נמצאת בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, יש לך כתובת טובה להסתייע בה. ובכל זאת, עוד מס' מחשבות בנושא ההתנהגות המינית שאת מתארת. נוסף על ההסבר של המטפל שלך (פיצוי על שנים של הינזרות חברתית) יכולות להיות אפשרויות נוספות, כמו למשל האפשרות שאת מציינת מפורשות - תחושת גועל וחוסר ערך כלפי עצמך, המותירה אותך בתוך מעגל קסמים נורא של תלות ופגיעה עצמית. כדי להשיב לעצמך תחושת שליטה וערך, עליך להמשיך בתהליך הטיפולי, מתוך התבוננות אמיצה בדפוסים של ריצוי והתבטלות כדרך לזכות באשליה של חום וקשר. שמרי על עצמך כי את ראויה לכך. ליאת

היי ליאת, תודה רבה על התגובה. חשבתי על העניין ונראה לי שאם הייתי גם נהנית מהחוויה המינית, לא הייתי מרגישה כ"כ הרבה ספקות לגבי האם זה טוב לי או לא... מה שמפריע לי שאני בוחרת פרטנרים לא ממש מתחשבים ואני לא נהנית בכלל, ועוד בסוף אני עוזבת בתחושת גועל נוראית. איך יודעים מתי להפסיק? כלומר- איך אפשר "לאזור אומץ" ולהחליט כשהבחור לא נראה לי, פשוט ללכת? אני מפחדת לפעמים שיחשבו שאני "חננה" כזאת או קרירה מינית ומענגת אותם בזמן שאני ממש לא ניהנת... אני לא יודעת איפה לשים את הקו האדום, מתי לעצור ולהבין שאם המין לא מתחיל טוב, הוא לא ישתפר עם אותו בחור... :(