מה לעשות?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת שלושים עוד מעט. מגיל 14 אני בקשר עם בחור שמשפיל אותי הורס אותי כל פעם יותר. אך יודע שלא משנה מה הוא יעשה אני אהיה איתו. אני אומרת בפעם המיליון שהפעם זה נגמר, אך פוחדת ששוב אשבר ואחזור לזרועותיו. מה לעשות. איך לשבור את ההרגל. איך להיות לבד? כל כך פוחדת להיות לבד, שאף אחד לא יכול להבין. איך להפסיק לפחד?
בודדה יקרה, מפחיד לעזוב מישהו שאת נמצאת איתו מחצית מחייך. מפחיד לעזוב מ?שהו מוכר ו'בטוח', גם אם יודעים שהוא רע. ואת מתארת משהו רע מאוד. מה שמעודד בפניה שלך (לפחות אותי), זה שאת לא שואלת מה לעשות. א?ת זה א?ת כבר יודעת. את שואלת איך לעשות. בעיני זה אומר שאת רוב הדרך עשית כבר, למרות הפחד העצום והמובן שלך. מבלי לדעת דבר על הרקע שלך, הייתי ממליצה לך להקיף את עצמך בכל התמיכה שרק תוכלי לגייס. מעין 'להקת מעודדות'. אנשים שאת יודעת שהם בעדך. אלה יוכלו לעזור לך ברגעי המשבר בהם תעדיפי שוב את הרע, על הלא מוכר והמפחיד. לאט לאט תוכלי לגלות גם את היופי שבלבד, תעריכי את עצמך על ההחלטה האמיצה שקיבלת, תשקמי את הביטחון שלך, עד שתהיי מוכנה לבחור נכון את הקשר הבא שלך. זה לא יהיה קל, אבל את חייבת את זה לעצמך. אל תתעוררי שוב, בעוד 15 שנים. תהיי חזקה! יעלה
אני ממליצה לך מאוד מאוד לקרוא את הספרים: "גברים השונאים נשים והנשים שאוהבות אותם" "נשים שאוהבות יותר מדי" יש שם ממש הסבר לגבי המשיכה לגברים מתעללים, ואחרי שאת מבינה מאיפה זה מתחיל, זה נותן לך כלי לצעדים לקראת הפסקת הקשר המכאיב.
שלום לבודדה, קיבלת כאן שתי תגובות כל כך טובות, שאינן מותירות לי הרבה מה להוסיף. כפחדנית מקצועית אוכל רק להזמין אותך לוותר על המשאלה 'להפסיק לפחד'. נדמה לי שאף פעם לא נפסיק לפחד. מהלבד, מהביחד, מהנטישה, מההתעלמות, מהפגיעה. הכוח הממשי טמון ביכולת שלנו לפעול למרות הפחד. ביכולת שלנו לא להיכנע לו, לא לתת לו לנהל אותנו, לא לתת לו להפוך אותנו קרבנות נצח. גם אני סבורה שלא חייבים לנצח הכל לבד, וטוב יהיה לגייס לעזרתך כל תגבורת אפשרית, כולל טיפול פסיכולוגי. טיפול, לעומת חברות טובות ומשפחה, יוכל לסייע לך להבין את הבחירות שלך, ואולי גם לחסוך לך שגיאות דומות בעתיד. אל תשכחי שגם אנחנו כאן, בשבילך ליאת