ביתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום. אני אם לנערה בת 18 אשר התאהבה בגבר בן 48. המפגש ביניהם היה כשהיה נשוי +3 . הקשר ביניהם גרם לו להתגרש . יש לציין שהיא היתה פחות מגיל 17 כשהכירה אותו באינטרנט. היום המצב הוא שהיא החליטה לגור איתו נגד דעת כל בני המשפחה וההורים. המשפחה החרימה אותה ולא מדברת איתה.כמובן שהיו איתה שיחות קודמות רבות וטיפול פסיכולוגי אשר עודד אותה לממש את חלומה. אנחנו ההורים חסרי אונים הרוסים ופגועים היא ביתנו הקטנה יש לה 3 אחים גדולים נשואים. כל המשפחה הרוסה ופגועה . מה עושים? דיברנו איתו בבקשות כמה פעמים אבל הוא מצליח לשכנע אותה בצורה היפנוטית לעשות את מה שהוא רוצה. מצד אחד אם נקבל אותה בדרכה זו אנחנו מרגישים שנשמתנו ועמציותינו נשברת.זו לא דרכנו. אסור להרוס משפחות אסור לתת להפקרות לשלוט זה יהרוס את כל המוסר שלנו. ומצד שני אנחנו מנותקים ממנה וסובלים. מה לדעתכם הדרך המומלצת לנו ? בתודה גדולה.
כיצד מכנים תופעה כזו . יש לה אבא אוהב מפנק חביב . ומה גורם לה
שלום לך אמא מודאגת, בתך התאהבה בגבר המבוגר ממנה בשנים רבות, ולמרות שמקרים כאלה הם נדירים, הם אכן מתרחשים מפעם לפעם. נוסף על הבחירה בגבר שיכול להיות אביה, הרעיון שמשפחתו התפרקה נוגד את אמות המוסר שלכם כמשפחה. יחד עם זאת, מעשה כזה, חריג ככל שיהיה, אינו חייב למוטט את המשפחה, ובוודאי לא "לשבור את נשמותיכם ועצמיותכם". משפחה חסונה ויציבה יכולה לשאת משברים ולצאת מהם מחוזקת ומאוחדת למרות הכל. כמו שלמדת כבר על בשרך, כאשר אנו נכנסים למאבקי כבוד עם ילדינו, כולנו מפסידים ללא יוצא מן הכלל. אם תקבלו אותה בחזרה לחיק המשפחה, אין זה אומר שאתם עומדים מאחורי ההחלטה שלה או מתפשרים על הסטנדרטים המוסריים שלכם. יש כאן הצהרה אחרת: אנחנו, כהורים, אוהבים אותך, ולמרות שאנו חושבים שהבחירה שלך בעייתית/לא מוסרית/לא טובה לך/ וכו' וכו', אין לנו כוונה לזנוח אותך או לוותר עליך כבת משפחה. כאשר אתם מתבצרים בעמדה מוכיחה ו'צודקת', יש סיכוי גדול יותר שבתכם תדבק בהחלטותיה, ולו כדי להוכיח לכם שאתם טועים. כאשר אתם משדרים שהבית פתוח בפניה ללא קשר לבחירותיה, אתם מחזקים את יסודותיה של המשפחה כגוף איתן שאינו נכנע למשברים. אני מציעה לך בחום להתקשר לבתך, לנסות להימנע ככל האפשר מביקורת, ולבקש ממנה לבוא לבקר. תוכלי לומר לה שקשה לכם מאד לקבל את העובדות החדשות בחייה אבל אתם מבטיחים לנסות להתגבר על כך. עם זאת, עליה ללמוד ולכבד את הקושי שלכם, ולא לדחוק בכם יתר על המידה. הלוואי שצעדים "בוני אמון" כאלה יובילו לכך שבסופו של דבר תשבו יחד סביב שולחן החג בראש השנה. אני מחזקת אותך, ויודעת - כאמא - עד כמה זה לא קל עבורך. שולחת לך את כל הכוח והסבלנות ליאת
ליאת שלום אני חוזרת אליך שוב כי קיבלתי את עצתך ונהגתי לפיה. אומנם הרגשתי הקלה בזה שאני בקשר עם ביתי ואני שומעת ממנה אך ליבנו שבור וקשה מאוד לנו. לשמחתי בשבוע שעבר ביתי אמרה לי כי החליטה לעזוב הכל ולחזור הביתה ומבקשת שנתחשב בה. יש לנו משבר אימון גדול . עברנו איתה הבטחות וניצלה את אמונינו עד אשר עברה שלב מסוים שתכננה וביצעה את רצונה ואנחנו נשארנו עם ההרגשה כי רומינו נוצלנו וזלזלו בנו.אנחנו מתקשים לתת בה אמון ולכן החלטנו שרק לאחר שתוכיח את עצמה ותעמוד בהבטחותיה אז אנחנו נתחיל להמשיך את רצוננו לעזור לה חומרית. אנחנו לא יודעים כיצד לנהוג. האם חיבוק דב? או רגיל בלי לבקש ממנה כלום . להמשיך הלאה תודה על תשובתך
ליאת שלום אני חוזרת אליך שוב כי קיבלתי את עצתך ונהגתי לפיה. אומנם הרגשתי הקלה בזה שאני בקשר עם ביתי ואני שומעת ממנה אך ליבנו שבור וקשה מאוד לנו. לשמחתי בשבוע שעבר ביתי אמרה לי כי החליטה לעזוב הכל ולחזור הביתה ומבקשת שנתחשב בה. יש לנו משבר אימון גדול . עברנו איתה הבטחות וניצלה את אמונינו עד אשר עברה שלב מסוים שתכננה וביצעה את רצונה ואנחנו נשארנו עם ההרגשה כי רומינו נוצלנו וזלזלו בנו.אנחנו מתקשים לתת בה אמון ולכן החלטנו שרק לאחר שתוכיח את עצמה ותעמוד בהבטחותיה אז אנחנו נתחיל להמשיך את רצוננו לעזור לה חומרית. אנחנו לא יודעים כיצד לנהוג. האם חיבוק דב? או רגיל בלי לבקש ממנה כלום . להמשיך הלאה תודה על תשובתך
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
