ליאת הלוואי ותהיי פה בקרוב

אני צריכה את עזרתך אני כבר לא מתמודדת. מרגישה שאני קורסת ונופלת ואני לא יודעת מה ירים אותי הפעם.... אני בלי יכולת לכתוב הרבה .... מרגישה כמו גוש בגרון שחונק אותי לא מצליחה להוציא החוצה לא יודעת מה יקל עליי רוצה להפסיק לנשום לא להיות. כואבת. נמאס. חן

שלום חן, אני יודעת שבפעם האחרונה שכתבתי לך כאן נשמעו מילים קשות ונחרצות. תיארתי לי שלא קל לך בימים אלה. לא סיפרת מה עבר עליך מאז. האם אמו של החבר החלימה? אני זוכרת שדאגת לה. אני זוכרת היטב גם את הדברים הנוספים שסיפרת עליו ועליך, ואת עמדתנו - כאן בפורום - הקוראת לך למלט את עצמך ממערכת יחסים מתעללת. האם הגוש בגרון שייך לזה? אשמח לשמוע מה את חושבת שהיה מקל עליך עכשיו. כתבי עוד ליאת

לא לדאוג. אני באמת יותר טוב. חזרתי ממשמרת של 11 שעות אני סחוטה מעייפות.... בעיקרון אימו של חבר *לשעבר* שלי מרגישה טוב יותר. היא כבר בבית ומתאוששת. נכון, כתבת לי מילים קשות ונחרצות , לצערי הרב את צודקת מאה אחוז. באמת הייתי צריכה לחתוך את הקשר הזה מזמן ולא עשיתי את זה מכל מיני סיבות(שאין לי כוח וחשק לפרט עכשיו בגלל השעה...והעייפות) רוב הזמן הקשר ביננו היה טוב באמת זה לא קרה הרבה.... אבל אני לא צריכה לספוג סצינות קנאה שונות ומשונות ובטח שלא כאפה/סטירה אם הוא מתחרפן, גם אם זה קורה לעיתים נדירות. האמת שמאז שנפרדנו לא מפסיק להציק לי.... אבל לדעתי הוא ירגע ויהיה בסדר ..... גם אני יהיה בסדר מקווה...(אם אני אלך לישון עכשיו אני בטוח יהיה בסדר:-)) תודה על היותך חן