מחנק

במהלך הטיפול מדברים על בעיות יומיומיות: עבודה ,תקשורת עם אנשים, בפנים סערת נפש. בסוף הטיפול אני הולכת הביתה עם תחושת חנק ממה שהחזקתי בפנים וכבר לא יכולה לחכות לשבוע הבא. ואז מגיע השבוע הבא ואני לא יכולה לדבר על מה שחונק אותי. יש לי כל הזמן תקווה שהמטפל יבין לבד וישאל אותי, שיראה את הסבל שלי שילחם עלי ויציל אותי מעצמי ושיפסיק לחכות שאני אציף את הדברים בעצמי. יש לי הרגשה שלפעמים בסוף פגישה אני לא אוכל לקום מהכורסה, אני מתכוונת להמשיך לשבת ולהגיד לו שאני לא קמה, שאני לא מסוגלת לקום. מה הוא אמור לעשות במצב כזה ? מה אני אמורה לעשות?

שלום לך י, את לא לבד במה שאת כותבת. כאן בפורום נכתב רבות על הרצון שהמטפל יבין לבד...יראה עד כמה קשה,... יזהה את הסבל..ילחם עלייך. יתכן שהוא רואה, יתכן שלא. נראה לי חשוב שזה יהיה נושא שמדובר ביניכם. אם קשה לך להעלות את זה, את יכולה להדפיס את תמליל שאלתך ותמליל תשובתי ולהראות לו. אני חושב שאם הנושא יהיה מדובר, גם תרגישי אחרת בתוך המפגש. בהצלחה רבה, אשמח לשמוע מה קרה בהמשך, גדעון