התלבטות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/08/2006 | 08:29 | מאת: yael

אני בת 28 נשואה,ועובדת עם בעלי בעסקיו.הבעיה היא,שאני מרגישה שמשהו חסר לי.סיימתי לפני שנה תואר ראשון,וחיפשתי את המשך דרכי,אין לי אפשרות להתקדם לתואר שני בפסיכולוגיה כי התנאי קבלה בארץ הם בלתי אפשריים.לעשות שוב תואר ראשון במשהו אחר לא בא בחשבון מבחינת ההשקעה.חשבתי ללכת ללמוד סיעוד כי זה משהו שתמיד עניין אותי,ואני רוצה עבודה בתחום הטיפולי.אבל....זה לוקח שנתיים וחצי,ורחוק מהבית שלי,אני גרה בירושלים ומדובר על קפלן ברחובות,זה מצריך מאיתנו לעבוד דירה וזה בלתי אפשרי.המצב מבחינתי ממש תקוע,לא לכאן ולא לכאן.מה עושים?בנוסף לכל זה אני צריכה לשלב כניסה להריון ראשון,אני לא מוצאת שום עבודה עם סיפוק וזה מתסכל אותי מאד.

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2006 | 12:23 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יעל, יש לא מעט מקצועות טיפוליים שאינם פסיכולוגיה, ואשר תואר ראשון בפסיכולוגיה מהווה עבורם תשתית רחבה וטובה. חשוב להביא בחשבון שלימודים ברמה גבוהה מצריכים לפעמים השקעה של זמן ונסיעות (נדמה לי ששנים של עבודה לא יחזירו לי את הוצאות הדלק של השנים האחרונות בחיי). לא תמיד חייבים לעבור דירה כדי ללמוד, ולפעמים נסיעה באוטובוס או ברכבת היא הזמן היחיד המוקדש לקריאת מאמרים :-))) נשים צעירות תמיד לוקחות בחשבון את האפשרות של הריון ולידה שיקטעו במידה מסוימת את רצף החיים המקצועיים שלהן. יש נשים שלא נותנות לזה לעצור אותן, ויש מי שמעדיפות לנצל "שנים מתות" (כמו שאת חווה עכשיו) להרחבת המשפחה, תוך שהן דוחות את המשך הקריירה לאח"כ. הכל פתוח והרשות נתונה. נדמה לי שזה זמן טוב לשיחה רצינית עם בעלך, עם חברה טובה, ואולי גם עם איש מקצוע. זכרי שמצבים של תקיעות יכולים להוליד תפניות מרגשות ו'סיבובים חדים', ואף פעם לא מאוחר. בהצלחה ליאת

04/08/2006 | 02:58 | מאת: שושי

גם ללמוד סיעוד זאת השקעה (ואגב ניתן בהחלט ללמוד בירושלים - בהדסה). האם לא כדאי לך להשקיע עוד 3-4 שנים ולהגשים את חלומך לעסוק במקצוע טיפולי (אולי עבודה סוציאלית...) ? אם תרצי בכך מספיק בוודאי תוכלי למצוא פתרונות מעשיים. האמנם הדברים באמת כל כך בלתי אפשריים ? אולי יש משהו אחר שעוצר אותך מלהגשים את עצמך ? מאחלת לך בהצלחה בכל שתבחרי (:

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית