חיי/מת

איך אני יכולה להיגמל מהכדורי הרגעה. אם אני אזרוק את כולם לפח אז אפסיק לקחת אותם. האם אני צריכה לזרוק אותם בשביל שלא אשתמש בהם שלא במודע? מה אני צריכה לעשות בשביל להפסיק שהרי אז אוכל להתחיל לחיות נכון? אני ממש מדוכאת מהמצב וכבר אין לי כל כך חשק לקום בבוקר, כי למה יש לקום לעוד יום שבו אשב כמו זומביט על הספה ואתקשר ל"ידידים" המתעללים בי הלוך ושוב? אני כבר דיי מתה ריגשית ואין לי כוח כבר לחיות ולסבול, אז מה אתה מציע לי לעשות? אולי אתאבד וכך אחסוך ממני סבל רב ומצוקה המלווים אותי כל יום?

שלום ציפי, קראתי את התכתובת שלך עם גדעון, ומאחר והוא ישוב לענות רק ביום שישי, אנסה להשיב בינתיים. כשמדובר בשינוי יזום של טיפול תרופתי (גם כדורי הרגעה הם טיפול תרופתי) כדאי מאד להתייעץ עם רופא, המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת התמונה הנוכחית. עברת בשנים האחרונות מצבים קשים ביותר, היכולים לערער גם אדם חזק. הפתרון האובדני הוא, כמובן, אינו פתרון כלל, אלא סוג של פנטזיה לא מציאותית, מעין משאלה לשקט ושלווה. אני רוצה להזכיר לך שהמתים לא מרגישים כלום, גם לא שלווה והקלה. הם פשוט אינם. דווקא את - כמי שעברה סבל גדול במלחמה על החיים - יודעת עד כמה אינם מובנים מאליהם. את צודקת: גם ישיבה אפאתית על הספה לא ממש מעוררת שמחת חיים. אבל... אם את כבר יושבת על ספה, האם יש אפשרות שזו תהיה ספה של פסיכולוג? הפסקה של תרופות (אם בכלל) תהיה אחראית ונכונה יותר אם תיעשה כחלק מתהליך הדרגתי ומסודר עם מעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי. מאחלת לך הקלה מהירה והרבה בריאות ליאת

תודה על תשובתך. ורציתי לשאול עוד משהו..הכדורים האלה (כדורי ההרגעה) שאני לוקחת הם לא כדורים שרופא רשם לי אותם אלא כדורים שאני על דעת עצמי החלטתי לקחת אותם לפני שנים, כפי שאת מבינה התמכרתי לכדורי הרגעה ומאחר ואני מבינה שאני צריכה להפסיק אותם בשביל להתחיל לתפקד בצורה נורמלית פחות או יותר ולחיות אז רציתי לדעת האם יש דרך שאני בעצמי הפסיק אותם ? ניראה לי שיש בי משהו שרוצה ולא רוצה לקחת אותם ואני לא יודעת איך להתגבר על זה. בתודה מראש ציפי