פתאום אני מפחדת

פתאום אני מפחדת. לא מצליחה להתנתק מהטלוויזיה, הבטחון שלי בצבא יורד ואני כל כך מפחדת על עצמי ועל התינוק שלי הקטן והמתוק שרק בן שלושה חודשים. אני רוצה לחיות כאן, עם המשפחה שיצרתי לי ועם החברים בבטחון ובשלווה. איזו מדינה בלתי אפשרית. נסרללה עם האיומים הנוראיים שלו יוצר אצלי חוסר שקט, אוף שיגמר כבר המצב הרע הזה. ושיגיעו במהרה ימים שקטים. נענע

שלום נענע, אני מצטרפת לתפילה שלך לימים שקטים. כאשר אנו הופכים הורים, מתחדדת מאד תחושת האחריות שלנו והרגישות למצבי סכנה מתגברת. דווקא בשל היותך אם צעירה ושוחרת שלום, אני ממליצה לך לנסות ולהינתק ממקלט הטלוויזיה, להתעדכן רק במה שבאמת נחוץ, ולחזור לשגרת קיום שפויה. נסראללה באיומיו, בונה בדיוק על האפקט הזה, וממשיך לפזר בנאומיו הבטחות להפתעות מכאיבות. גם סדאם חוסיין בזמנו השתמש בטקטיקה דומה, ולפחות ברמת המדיה הייתה לו הצלחה כבירה. לאיומים יש השפעה דרמטית על הציבור, וכל עוכרי ישראל ידעו זאת היטב. לצערי, גם התקשורת שלנו יודעת זאת, ולעיתים מחוללת דרמות מיותרות בשירות אחוזי הצפייה. לטעמי, מוטב להתרחק קצת מהטלוויזיה בימים אלה, או - לכל הפחות - לפתח אוזן ביקורתית ומסננת, שתאפשר שיקול דעת ושיפוט מציאותי יותר בנוגע למידת הסכנה. מאחלת לך המון ימים של שקט ושלווה ליל מנוחה ליאת