חרדות מפני חתונה

שלום, התחלתי מערכת יחסים עם בן זוג לא מזמן, ובמקום להנות ממנה ולחיות את הרגע, אני כל הזמן עסוקה במחשבות על החתונה (שכאמור, לא ברור בכלל אם היא תהיה עם אותו בן זוג, או בכלל בזמן הקרוב - אני בת 22) אבל יותר משאני עסוקה בלבחון האם אותו בחור הוא המתאים לי, אני עסוקה בלחשוב איך תהיה החתונה, איפה, מי יבוא, איך אני ארגיש וכו' יש לציין שמחשבות אלו הן לא חיוביות, זאת אומרת החתונה היא ארוע שמאוד מלחיץ אותי כי אני לא אוהבת להיות במרכז העניינים, ובכלל ארועים המוניים. אני לא יודעת איך אתמודד עם ארוע מסוג זה.... ועוד יותר מזה, לא יודעת איך להתמודד עם המחשבות האלו שלא מרפות (לא כל הזמן, אבל לעיתים). מה עושים?

למה את חושבת על זה כל הזמן? הוא גם חושב כמוך? תנסי לבדוק עד כמה הוא מרגיש כמוך (כמובן, בע ד י נ ו ת), ואז תדעי אם יש לך מה לחשוב על זה או לא. את ממש צעירה, תאמיני לי, אין לך מה לחשוב על זה. גם אני כשאני חושבת על כך , אני מרגישה כמוך אבל תזכרי שאף אחד גם לא מכריח אותך להתחתן, או להתחתן בחתונה גדולה וגרנדיוזית ב'אולמי קריסטל' או משהו דומה את יכולה גם להתחתן רק את הוא ורב או חתונה אזרחית ואח"כ לעשות מסיבה או שלא. אין לך באמת מה לחשוב על זה, זה אירוע לדעתי מאוד סתמי שיותר מידי אנשים חוששים ממנו למרות שאין בו ממה לחשוש. את כביכול מתחייבת בכתובה וכו, אבל כפי שאנו רואים, אפשר גם להתגרש בהמשך אם לא הולך. חתונה זה לא דבר כזה מחייב, זה עניין של הרגשה. אם את רוצה להיות "שם" או לא.

הי, אין סיכוי שהבחור יסכים לחתונה ברבנות, וגם המשפחה שלי לא תסכים לזה. הבעיה שלי היא שבשלב התחלתי זה של הקשר, אין בכלל סיבה שאחשוב על חתונה, כי אנו לא מכירים זה את זה עדיין. אבל אני כל הזמן חרדה מכך שנכיר עוד ועוד ובסוף הוא יציע,ואני לא אדע מה להשיב. ואיך בכלל להתמודד עם ארוע כמו חתונה? עם כל ההצגה הזו? יכול להיות שגם המחוייבות מפחידה אותי, אני כבר לא יודעת מה לחשוב.

גלית או יסמין שלום רב, את חרדה מפני החתונה או מפני מה שהחתונה מייצגת בעינייך? לפי הדרך בה את מתארת את מהלך העיניינים נראה שבמחשבות שלך, את תהיה חסרת שליטה וכוח להשפיע על מהלך החתונה והקשר ביניכם. לדוגמה הוא יציע חתונה ואת לא תוכלי לסרב. הוא לא ירצה ברבנות ואת לא תוכלי להגיד "לא". לכן, יתכן שאת מפחדת מכך , שאת תלכי לאיבוד בתוך הקשר או שרצונותייך שלך לא יובעו. בנוסף לכך, בניגוד לזוהר הקיים מסביב ארוע החתונה, הרבה כלות יספרו לך שהן היו לחצות מאוד מהארוע. וכל אחת מסיבותיה שלה. לבנתיים, כל עוד זה רחוק ולא ממשי, נסי לברר לעצמך ממה בעצם הלחץ וכמובן נסי להנות מהקשר החדש. בברכה, גדעון

נכון, יש כאן מימד של איבוד שליטה. אולי אני מפחדת שלא אוכל לסרב להצעת הנישואין שלו, מאחר והוא בחור טוב ויש ביננו נתונים חיצוניים שמתאימים כגון: השכלה, משיכה, תקשורת. אני לא מרגישה מאוהבת בו (אבל נפגשנו רק פעמים בודדות). אני יודעת מראש שהוא לא יסכים לחתונה ברבנות, וגם מהצד שלי יופעל הרבה לחץ לחתונה בנוכחות המשפחה המורחבת... ויכעסו עלי שאני עושה "בעיות". זה שלב מוקדם מדי לחשוב על כל זה, אבל אני לא מצליחה להמלט מזה. אם היית יודעת למשל שאף אחד לא מצפה ממני כלום ושאוכל להתחתן ביער, רק שנינו. היו יורדים ממני הרבה לחצים שמפריעים לי לבחון את הקשר באופן אובייקטיבי. כמו כן, נראה לי שאם הייתי יותר מתלהבת ממנו, לא הייתי חושבת על כל זה, אלא על החיים במחיצתו.