מה קורה?

שלום רב, בתנו בת ה - 8 חודשיים נמצאת במהלך השבוע כל הזמן איתי (עם האם) ורואה את אביה בעיקר בסופי שבוע ואז היא תמיד רוצה להיות בזרועותיו ואף לעיתים קרובות כשהיא בידי היא מעוניינת רק בו. ראוי לציין שהאב הוא דמות חמה ויצר קשר מדהים עם בתנו. ואני שמחה על כך אך במידה מסוימת מרגישה פגועה וחשה שאולי שאני לא פועלת נכון למרות שאני מקדישה לה המון .כשאני הולכת היא לא בוכה גם כשאני שמה אותה עם סבתא אחת לשבוע. מה דבר זה מבטא? האם יש משהו בהתקשרות שלה אליי? ומה מומלץ לעשות? תודה מראש האם האוהבת

רומי שלום רב, לרוב, במהלך המחצית השניה של שנת החיים הראשונה מתחילה תקופה של "חרדת ניתוק". זה יכול להיות גם עוד חודש או חודשיים - בתך תתחיל להראות סימני מצוקה, כאשר היא תרגיש שאת נפרדת ממנה. או אז כבר לא תוכלי ללכת לשרותים או לאמבטיה בשקט. השקט שישנו כרגע כאשר הסבתא שומרת על בתך יהווה רק חלום מתוק . תקופה זו תמשך כמה חודשים טובים עד גיל שנתיים לערך. אולם גם הנושא הזה של "חרדת ניתוק" הינו אינדיבידואלי לאופי של הילד ולטמפרמנט שלו. ישנם ילדים שהינם סקרנים יותר לגבי העולם ופחות חרדים ולא נראה בהתנהגותם אותם סממנים מוכרים של חרדת עזיבה, גם בגילאים מאוחרים יותר. לכן, נראה לי שאת יכולה להיות רגועה לגבי ההתקשרות ביניכם . כרגיל אני ממליץ שיהיה בבית ספר טוב על התפתחותו הרגשית והגופנית של הילד. בברכה, גדעון

תודה רבה על המענה המהיר והמפורט. אשמח לקבל ממך שמות של ספרים שאתה מעריך כמומלצים. בכבוד רב.