רצון לברוח - אזעקת אמת או מחלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/07/2006 | 00:01 | מאת: נ.

הי ! אני חולה במאניה דיפרסיה וב- OCD מגיל 16. היום בת 30. מגיל 12 אני מרגישה כמו בתוך כלא . חוסר הגשמה בדרך החיים שלי. אני מרגישה שאני חיה , מתנהלת ומתנהגת לא כמו שהייתי רוצה ... תמיד הייתי בת בכורה צייתנית - וגם עכשיו - אמנם גרה לבד (כן - עוד רווקה) ועצמאית אבל מאוד מערבת את ההורים וקשובה לדעתם ... ההרגשה הזו של חוסר הגשמה ו"אי-אושר" לא עוברת לי. אני חושבת שזה קודם כל בגלל שאני רווקה והגוף והנפש שלי מאוד רוצים משפחה. (אני לבד כי הרבה שנים וכוחות התבזבזו לי על המחלות האלה ...) בשנה האחרונה אני מרגישה יותר חזקה - לוקחת תרופות למאניה דיפרסיה והן גורמות לי לבזבז פחות זמן על רגשות ... עם זאת הרצון לברוח ולהתחיל לבנות את החיים שאני רוצה עדיין קיים ואני מתפתה להקשיב לו ... אבל מפחדת - אולי הרצון הזה הוא בכלל מחלה - אולי ההרגשה הזו לא תעזוב אותי לעולם - אולי לא שווה לעבור לגור היכן שאני רוצה (בישוב מרוחק שקט על איזה הר ...) ולעזוב עבודה שהשקעתי בה מספר שנים ואני מאוד מוערכת ומתוגמלת בה .. (וזה דבר שעבדתי עליו קשה) בקיצור - אני מאוד מפחדת ללכת אחרי המצפן הפנימי שלי כיוון שהוא כבר איכזב אותי בעבר (מאניה דיפרסיה) אבל אני כבר בת 30 וההרגשה הזאת איתי כבר המון שנים ... ואולי אם אני אלך אחרי הלב הכל ייפתר ? אני מפחדת שההרגשה התמידית הזאת שלי היא בכלל חלק מן המחלה. מצד שני - אולי היא חלק מהגורמים למחלה. מה עושים ? תודה תודה נ.

לקריאה נוספת והעמקה
21/07/2006 | 20:18 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

נ. יקרה, אני חושבת שהרבה מאוד אנשים יכולים להזדהות עם החיפוש שתיארת אחר הדבר ה"אמיתי" וה"נכון", קול הלב, המצפן הפנימי... מה שהייתי מנסה לשים לב אליו, זו מידת הקיצוניות שבה את נעה בין הקולות השונים. למשל, עד כמה את מרגישה את האופציה הנוכחית ואת האופציה של ההר המבודד כשונות ונבדלות זו מזו? עד כמה את חווה אותן כחלקים שלך, שניתן לחבר ביניהם ולחוות אותם ביחד? אלו הן שאלות חשובות משום שבנטייה הביפולרית יש תנועה מאוד קיצונית בין תחושה אשלייתית לפיה הכל אפשרי, לבין חוויה קודרת שלא נותר לי דבר, אבל את זה את בטח יודעת... אני תוהה האם את נמצאת בטיפול שיכול להחזיק ולפתוח את השאלות האלה, ורבות אחרות. אני מאוד ממליצה... בהצלחה בחיפוש הדרך, אורנה

22/07/2006 | 23:11 | מאת: נ.

הי אורנה ! תודה רבה לך על התשובה. אני באמת שוקלת לפנות לטיפול. תודה , נ.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית