שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בת 20, מעולם לא קיימתי קשר פיזי עם בן המין השני. מעולם לא התנשקתי עם בן לא נגעתי בבן ולא היו לי יחסי זוגיות עם בן. אני נמשכת למלא גברים, אך למרות זאת לא יצא לי להיות בקשר פיזי ונפשי עם בן. רציתי לדעת האם זה נורמלי בגיל מאוחר כמו שלי, 20, להיות בתולה לגמריי כולל את זה שלא התנשקתי? הייתי רוצה להתקדם ולהשיג קשר חזק ולהשיג בן זוג, אבל בחיי היום יום שלי אני לא מרגישה צורך בכך, רק לפעמים זה פתאום מפריע לי שאני עוד לא חוויתי שום חוויה גופנית.. רציתי לדעת האם זה נורמלי? האם יש לכם עצות למקרה הזה? או שזה כבר יבוא עם הזמן...? האם בנות זקוקות לסקס כמו בנים, וזה משהו חריג אצלי שאני לא מרגישה צורך בכך? תודה
שלום יונית, ראשית מילת הרגעה, אני חושבת שזה בסדר גמור להיות בת 20 וללא ניסיון מיני. כמו בתחומים רבים אחרים, גם במיניות לכל אחד מאיתנו יש קצב משלו. הכיוון שהייתי מנסה לחשוב עליו עוסק יותר בקשר, ופחות בהיבט הצר של מיניות. אני מתכוונת לכך שמיניות, לעיתים קרובות, מצטרפת אל קשר רגשי ההולך ונרקם בין שני בני-אדם. אנחנו מכירים מישהו, מרגישים רצון להכיר עוד, מרגישים משיכה, בונים אינטימיות רגשית, חברית וגופנית. כשקראתי את ההודעה שלך קצת תהיתי לגבי האופן שבו את חווה תהליך התקרבות מעין זה. למשל, המשפט "הייתי רוצה להתקדם ולהשיג קשר חזק ולהשיג בן זוג, אבל בחיי היום יום שלי אני לא מרגישה צורך בכך, רק לפעמים זה פתאום מפריע לי שאני עוד לא חוויתי שום חוויה גופנית". אני מרגישה שזה משפט שכדאי להתעכב עליו ולנסות להבין אותו. למשל, מה זה אומר בשבילך "להתקדם ולהשיג קשר", מהי המוטיבציה שמניעה אותך ביצירת קשר וכן הלאה. בירורים מעין אלה, מאוד מומלץ לערוך בליווי של טיפול פסיכולוגי. בברכה, אורנה