המלחמה בצפון

אני גרה באזור המרכז ליד תל=אביב, המלחמה בצפון , מזכירה לי , כמו כולנו את המלחמות שערנו בעבר, לא אפרט את הכל, במלחמת המפרץ גרתי באזור והטיל נפל מול הבית שלי. במלחמת לבנון, הייתי לבד עם ילדים קטנים, במלחמת יום כיפור שרתתי בסיני כעת אין לי מקלט ואין חדר ביטחון בית קטן ופשוט, אבל כאשר אני רואה את החדשות בטלוויזיה, ושומעת את הצפירה דרכה בעת הפגשזת קטיושות בצפון, וכאשר אני רואה יך האנשים רצים בבהלה, אני נחרדת ושואלת מה יקרה אם זה יהיה כאן מה עלי לעשות?

ערב טוב, האפשרות של טילים גם במרכז הארץ, הגם שנראית קלושה, בהחלט קיימת. זהו רעיון מפחיד ומאד לא נעים, אבל כמו שמוכיחים אח?ינו בצפון, זה לא סוף העולם. סכנות אורבות לנו גם בחיי היומיום, כל הזמן. ובכל זאת, כולנו קמים, עולים על מכוניות, רכבות ומטוסים, נוסעים באוטובוסים, מבקרים בקניונים, ועושים (גם אם לא תמיד במודע) הערכת סיכונים. ככל שאני מצליחה להבין מהוראות פיקוד העורף, השהייה במרחב מוגן מספקת הגנה סבירה מפני אסון. הסיכוי לחטוף פגיעה ישירה באמת קטן ביותר. נדמה לי שאחת הדרכים הטובות להתמודד עם תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה במצב, היא פשוט לפעול. כך תוכלי, למשל, למצוא את המקלט הקרוב למקום מגורייך (אולי אצל השכנים?), להכין תכנית פעולה למקרה שנידרש להיכנס למקלטים, אולי להתנדב להשמיש מקלט כזה. אפשר להכין "ערכות תעסוקה" לשעת חירום (חוברות צביעה לילדים, סודוקו ועפרונות למבוגרים, תשבצים, עיתונים, ממתקים, וכד'). אפשר לפעול להסחת הדעת ולהנתק קצת מהחדשות. ואפשר להתפלל. בינתיים לא נותר לנו אלא להמשיך ולהתפעל מאומץ הלב וכוח העמידה של מי שכן נמצאים תחת אש, ללמוד מהם שהדבר אפשרי, ולקוות שהשקט יחזור מהר מהר לכל אזורי ארצנו. ערב טוב ליאת

ליאת, הכנת את כל הדברים האלה למקלט? אני אוהבת סודוקו. מהעיתונים נמאס לי... ולא אכפת לי גם לצבוע. מותר לצאת מהקוים? וממתקים אני גם אוהבת. בקיצור אני באה למקלט שלכם. :-)) אני בכלוב שלושה ימים ואני משתגעת... נורית