פירוש התנהגות חיצונית

אני יוצאת עם מישהו ואני יודעת שמצאתי חן בעיניו אבל תמוה בעיני מדוע כשאנחנו נפגשים הוא לא תמיד מסתכל עליי. הוא מוצא לו איזשהי נקודה באופק, מסתכל עליה ומדבר כאילו זה דבר טבעי לנהל שיחה ככה. (ולא מדובר בשיחות רציניות אלא ממש קלילות..) מה יכול להיות ההסבר להתנהגות שכזאת? חשבתי שאולי אני לא לטעמו חיצונית אבל לו זה היה המקרה הוא לא היה ממשיך בקשר איתי... בתודה מראש

שלום גל, קשר עין הוא אחת מצורות התקשורת האנושית, והוא נותן לעיתים מידע חשוב על הדובר או על טיב הקשר בין שני בני השיח. מבט ישיר וממושך אל תוך עינינו יכול להיחוות לפעמים כמשהו פולשני, מטריד ואפילו מאיים. לעומת זאת, הסטת המבט לזמן ממושך יכולה להיחוות כהימנעות, ואפילו כדחייה או נטישה (כפי שהרגשת). אנשים בטוחים מאד, נחושים, פלרטטנים - הם מי שמסוגלים להיישיר מבט ללא קושי, בעוד הביישנים והחששניים, יעדיפו מגע עיניים קצר יותר. כרגע, הייתי מייחסת את המבט החומק שלו למבוכה הראשונית ולאי הנוחות הכרוכה במפגשים ראשונים. נסי להתייחס לזה בסלחנות, ולהמתין לשיפור. יש להביא בחשבון הבדלים בינאישיים בכל הנוגע ליכולת להימצא במגע אינטימי קרוב. תני לו זמן. לילה טוב ליאת