לעבור דירה ורגשות מצפון!

שלום רב לכולם! רציתי לשתף ולשמוע חוות דעת מקצועית,ובכן זה מתחיל כך:אני בת 23 סטודנטית ואני כרגע עוברת לגור לבד כי כבר השתעגתי בבית חוסר פרטיות אני כאילו מרגישה שאני לא יכולה לבטא את עצמי כמו שאני אוצה אני לא מביאה חברות שלא נדבר על בחורים בגלל שאני א מתביישת בבית מרגישה שזה כאילו לא קשור אלי כי אם אני מסתכלת על עצמי נטו למה שהגעתי אני מרגישה מצויין אם זה באישיות וכ וכו ולמה שהשגתי בכוחות עצמי ,המצב הכלכלי לא טוב אני גם לא ממש נהנת לראות את אבא שלי אני מרגישה שיש אנרגיות שליליות בבית יש לציין שאת אחי הגדול ואמי אני נורא אוהבת אבל כל אחד עם הסרטים שלו מה שאני רוצה להגיד זה שאני מרגישה כאילו אני רעה שחושבת ומרגישה את כל הדברים הללו כי אחרי הכל הם משפחה ,לא יודעת סתם מבאס ,ומצד שני אני כולי בהתרגשות להשכיר דירה עם כל הקושי הכלכלי אב וואי זה שווה הכל ורק מעצם המחשבה אני פורחת קורנת ומאושרת אז מה דעתכים איך עושים את זה בלי לחוש רגשות אשמה ועד מחשבות מסביב?????? תודה על ההקשבה אשמח לשמוע מה דעתכים.........................

שלום נוי, כל הכבוד על ההחלטה החגיגית באמת של עזיבת בית ההורים. זוהי באמת החלטה חשובה, המעידה - לא על כך שאת רעה ואנוכית - אלא על כך שאת בוגרת, עצמאית, כשירה ואמיצה. כל שינוי בחיינו, גם מתוכנן וטבעי, עלול לגרור עמו ספקות, סימני שאלה, ואולי גם דאגה וחשש. כל אלה טבעיים ומובנים, ויש להקצות להם מקום במחשבתנו, ולהתמודד עמם באומץ ובסבלנות. המחשבות שמתעוררות בך כלפי בני משפחתך, נובעות - אולי - בין השאר, בשל העובדה הפשוטה שבאמת קשה לכל כך הרבה אנשים מבוגרים להתגורר בכפיפה אחת, למרות (ואולי בגלל) האהבה והקרבה ביניהם. מגיע גיל בו מתגבש אצל כולנו סגנון חיים מובהק, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם זה של יתר בני הבית. זה בדיוק הזמן לקום ולמצוא מקום משל עצמנו. אני מחזקת אותך על החלטתך, ומאחלת לך המון ימים של שמחה והנאה בביתך החדש. ו...נא לא לשכוח לבוא לבקר את ההורים מפעם לפעם. את עשויה לגלות שגם להם התפנה מרחב פתאום, ושגם הם למדו להנות מהמצב החדש. דרך צלחה ליאת

מדהים איך אפשר לתת פוש לבנאדם רק עם המילים הנכונות תודה שוב פתחת לי כיווני מחשבה נוספים!:)