ילדה המסרבת ללכת לאביה

שלום, אנו גרושים כחודש, לא גרים ביחד 5 חודשים. היא בת שנתיים וחצי, פקחית ועקשנית. בכל פעם שהוא בא לקחת אותה היא "מחפשת" מה לעשות- עוד בקבוק שתייה, ועוד חיבוק לאמא, ועוד בובה ועוד ספר ולבסוף פורצת בבכי גדול והסטרי שבו היא אומרת שהיא לא רוצה ללכת לאביה. גפ כאשר אני מכינה אותה לבואו, מודיעה לה בטרם עת היא אומרת שהיא לא מעוניינת ללכת אליו. חשוב לציין כי שוחחתי עמה על המצב החדש, אביה מגיע לראות אותה בימים קבועים, אך מספר שעות מאוד מצומצם, ובסופי שבוע היא אף אמורה לישון אצלו רק שהיא מגלה התנגדות. ידוע לי כי הוא אב מסור אך עם זאת לרוב הוא לא לוקח אותה לביתו אלה לחבריו או למשפחתו- אולי לכך יש איזשהי משמעות עבורה. גם כאשר הוא מנסה לשכנע אותה בעזרת דברים /חפצים/מקומות שהיא אוהבת היא מסרבת. מה ניתן לעשות? האם להכריח אותה? לוותר לה? תודה

מיכל שלום, יתכן שבתך מגיבה למסרים סמויים שלך ופועלת אותם. (למשל לביקורת שלך לגבי הדרך בה הם מבלים זמן יחדיו). יש חשיבות רבה לאב בחיי בתו. ככל שמסר זה יעבור , כך יהיה קל יותר לבתך וגם לך לקבל את השינוי בחייכם. כך שהמסר הוא: לעשות עבודה פנימית כך שבתך תרצה לראות את אביה מתוך כך שאת מבינה את חשיבותו לה. בהצלחה, גדעון

אני מבינה את חשיבות המפגש עם האב אך מה ניתן לעשות עם הילדה? האם להכריח אותה ללכת? כאשר הוא מגיע אני תמיד מסבירה לה שאביה אוהב אותה ורוצה להיות איתה...