רחל

אהלן! חזרתי. מה שלומך? ההודעה הראשונה שקראתי ממך, די נבהלתי, כי אני מציירת אותך כאדם מאד אופטימי, עם גישה חיובית. וכשקראתי מה כתבת, חשבתי שאולי לא הבנתי אותך נכון, ושאולי הייתי שקועה יותר מדי במה אני כותבת, ולא קראתי טוב בין השורות שלך.... אם אני מבינה נכון, זו לא היית את. את באמת כ"כ אופטימית? או שזו דרך בשבילך לעודד את עצמך? טוב, בקשר להחזרת חובות: את חייבת לי שיר.........................(אם בא לך)

הי גמי- טוב כל-כך לשמוע ממך... נכון, אני אדם אופטימי. נכון , לא כתבתי את ההודעה ההיא. נכון שכל העסק הזה סביב השם "רחל" עשה לי מצב רוח שפוף. נכון שאני חייבת שיר. לא מזמן קניתי לי ספר שירים של המשוררת זלדה. לאור השתלשלות הארועים בפורום, היה מתאים שאצטט את "לכל איש יש שם" אבל בחרתי שניים אחרים, אחד אופטימי ומוכר, השני פסימי יותר ופחות מוכר. בחרתי אותו כי הוא מגדיר יפה כל-כך בעיני את גבולות הקשר בין אנשים. אני עדיין מאמינה שכולנו ארוגים ביחד, אבל לכל אחד יש תחום אוטונומי משלו, שבו רק הוא אחראי על חייו וקיומו. אם תרצי, השיר הראשון מדבר על דברים שיש בהם שיתוף. השיר השני מדבר על גבולות השיתוף. שלך באהבה רבה. פנאי היה לנו אוצר סמוי של פנאי עדין כאויר הבוקר, פנאי של סיפורים,דמעות,נשיקות, וחגים. פנאי של אמא, סבתא, והדודות יושבות בנחת בסירה של זיו, שטות אט-אט בדוגית השלום עם הירח ועם המזלות. אל תרחק המנחמים באים אל החצר החיצונה עומדים על יד השער אשר פניו אל גיא צלמות ואימתו סביב סביב. עמידה על יד השער כל יכולתם של מנחמים לשאת. גם נפשי במרחק פרסאות מן האני הבוכה. גזרה היא. יוצר לילות ורוח הלא נגדך בכי איום זה, אל תרחק- אל יעמדו כחיץ מליוני שנות אור בינך ובין איוב.

רחל הייתי חייב להגיד לך ולגמ שיש לכן קשר מגניב. חוץ מזה רציתי לצוטט משהו שכתבת שלפי דעתי יכול להכתב באותו ספר שלקחת ממנו את השירים: > אני עדיין מאמינה שכולנו ארוגים ביחד, אבל לכל אחד יש תחום > אוטונומי משלו, שבו רק הוא אחראי על חייו וקיומו. יוני לביא.