חברותית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום! ביתי בת 9.5 בכיתה ג', עד לכתה ב' היו לה המון חברות וחברים ' ואילו בכיתה ג' הגיעה מורה חדשה ונוספו ילדים חדשים בן ובת (ללא קשר בניהם) לקראת אמצע שנת הלימודים היו עימותים בן ביתי למורה שהיתה" יורדת" עליה לפני ילדי הכיתה וכשביתי סיפרה לי היתה לי שיחה מאד נוקבת עם המורה שבהמשכה היא התנצלה בפני ובעיקר בפני ביתי.( מה שהסתבר שביתי צדקה אך לא רציתי לערב גורמים אחרים מכוון שהמורה חזרה בה והתיחסה אחרת) הענין הוא שמאז נהיה לביתי קצת קשיים חברתיים ואחד הגורמים לכך זו הילדה החדשה שהחלה ליצור בכיתה קבוצות חברתיות מה שלא היה קיים לפני. כגון ימי הולדת שהוזמנו רק חלק מהבנות, ביתי מרגישה שהיא לא הכי מקובלת למרות שיש לה כמה חברות טובות שאיתה מהגן,אך הם לא תמיד נמצאות בקירבתה כגון: היא היתה היום בחוג שחיה וכשהסתיים החוג הגיעו שתי בנות (כשאחת מהן זו הילדה החדשה,היא שמחה מאד כשהן הגיעו וכשרצתה לשחק עימן האחת באה לשחק עימה ואז השניה (הילדה החדשה) קראה לחברתה ואז היא ניגשה לביתי ואמרה לה שהן רוצות לשחק לבד.(בשלב הנ"ל לא ההיתי בקרבתה וכשהיא הגיעה הביתה היא סיפרה לי,שאלתי אותה ומה עשית? היא ענתה שחרצה להן לשון ושיחקה עם בנות שפגשה בברכה,סיפרתי לה שקרה לי בדיוק אותו דבר בילדותי ,ופשוט אמרתי לעצמי שמי שלא רוצה לשחק עימי סימן שהוא לא שווה אותי.והיא היתה מרוצה. הענין הוא שאני "נקרעת מבפנים" איך אוכל לעזור לה להיכנס יותר לחברה, ולגרום שתהיה יותר מקובלת?
שלום מירב, נראה שבתך לוקחת את האירועים באופן פחות קשה ממך. כמו שכבר הוזכר כאן פעם, מלכת כיתה יש רק אחת (טוב, לפעמים שתיים), וכל האחרות נאלצות להסתפק במעמד הפחות זוהר, אך גם הפחות מחייב. בתך מצאה מהר תחילף, ושיחקה עם בנות אחרות, מה שיכול להעיד על מנגנוני התמודדות טובים ויכולת לשאת תסכול. האם יש מצב שהתקריות שאת מתארת מעוררות אצלך תגובה רגשית עוצמתית בגלל חוויות שעברת את בילדותך? אני מציעה לך להמשיך ולהיות אם תומכת ומכילה עבור בתך, ולסמוך על הכוחות שלה ועל השכל הישר שלה. במידה ותחושי שהיא ממש בודדה או דחוייה ע"י *כל* הילדים, אזי יש מקום להתייעצות או להתערבות. מדברייך עולה שכרגע אין הדבר כך. אם תרצי להמשיך ולשאול, את מוזמנת לעדכן ולשתף. ליאת
ליאת שלום! לא עברתי מצבים כאלה ,להפך הייתי מלכת הכיתה וכך גם ביתי הבכורה שהיא היום בגיל 16, לכן קשה לי לכוון אותה, אך אם את אומרת שזו התמודדות טובה אני יותר רגועה.וזה שסיפרתי לביתי שעברתי אותה חוויה פשוט המצאתי כדי שתרגיש בנוח עם המצב. תודה! מירב