מציאת זוגיות

איך לעשות שמישהו יתאהב בי???? זאת תעלומה בשבילי, ממש כמו לפענח איזה חידה קשה, אני בת 34 נראית לא רע בכלל, יש לי עבודה מעניינת שאני נהנת ממנה ואני מאד מוערכת בה, טוב לי עם עצמי ומי שאני, יש לי כמה חברות מאד טובות, שכולן מעידות עליי כמישהי שנעים להיות איתה, הבעיה שלי היא שאני לא מצליחה לגרום לבחור לרצות להיות איתי יותר משבועיים, עד חודש, אני נמצאת בטיפול כבר כמה שנים בגלל בעיות אחרות שעם הזמן די עברו, רק הנק' הזאת של הזוגיות לא ממש מצליח להיפתר לי, אני יודעת שזאת שאלה מאד כללית אבל אשמח לשמוע דעה ממישהו אובייקטיבי, אני מחפשת ללא הרף את התשובה ולא מוצאת!!! וזה מתשכל ומעצבן אותי שיש כל כך הרבה אנשים בעולם שמצליחים למצוא זוגיות ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלי!!! בגיל 24 היה לי חבר 3 שנים, וזהו מאז אני ברווקותי!! תודה על שנתתם לי את ההזדמנות להוציא קצת מהתשכול שלי! אילנית

את שלמה עם עצמך? אוהבת את עצמך? נותנת לו מרחב? או אולי נותנת מרחב רב...? אולי את עושה לו משהו שגורם לו לברוח? (מדברת על חתונה בפגישה שנייה???:) את צריכה לחשוב מה בכל זאת גורם לו ללכת אולי פשוט עוד לא מצאת את המכסה שלך, הלא לכל סיר יש מכסה... ויש לי בשבילך שיר נחמד: "מי שאמר "לכל סיר יש מכסה", היה בטח סיר מאוד לא מנוסה! אני, אפשר לומר, סיר די מיומן, מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן? מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי, אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי. בכל פעם שהכרתי מכסה חדש, התברר לי שהוא כבר מאוד משומש, שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר, ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר? או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק, מעוצב לתפארת, נקי ומבריק, מנסה עליו את מיטב התכסיסים, לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים?! ואם כבר הכרתי מכסה ממש נחמד, ש"התכסתי" בו יותר מלילה אחד, פתאום הוא מספר לי שהוא בעצם תפוס, שהוא נשוי לסיר לחץ, שהוא ממש הרוס, כי הוא אוהב אותי, אבל מה לעשות, את הסיר שבבית הוא ימשיך לכסות! וכשסוף סוף מצאתי לי מכסה ואהבה, הוא חובש לי כיפה וחוזר בתשובה? וכאילו שמשימת החיפוש לא הייתה מספיק קשה, נוספה לסירים פתאום צרה חדשה? וכל הכרות עם מכסה חדש, מלווה בחרדה מהאפשרות להידבק בנגיף החלודה? ותאמינו לי שאני סיר בהחלט לא רע, מבית חרושת טוב ויופי של צורה! (לא יכולה בכלל לדמיין או לחשוב, מה קורה לסיר שלא נראה טוב?) אני עוד נחשבת לסיר מבוקש, שלמרות הניסיון נראה כמו חדש? מבית טוב, עם המון מה להציע, עדיין מחכה שהמכסה שלי יופיע. ואת זה שהמציא "לכל סיר יש מכסה" אני מזמינה עכשיו לכאן! שיבוא וינסה!!!"

אני, אגב, גם מזמינה אותו לכאן...

ערב טוב אילנית ו'אין כינוי', אם היינו יודעים איך לגרום למישהו להתאהב בנו, חיינו היו, ככל הנראה, פשוטים בהרבה. יש לא מעט תיאוריות בנושא, חלקן מאד ביולוגיות (ומתעסקות בהורמונים, פרומונים, ריח גוף, וכד'), וחלקן סוציולוגיות ומאד מאד לא רומנטיות. כדי לדעת מה קורה לך בקשרים בינאישיים צריך בהחלט לשמוע יותר, להכיר את הדינמיקה המשפחתית, הדמויות המשמעותיות בחייך, מערכות היחסים המוקדמות והמאוחרות - וגם אז, ספק אם תימצא תשובה חד משמעית שתפתור את התעלומה. או הנרי כתב פעם סיפור מקסים ("השוטר וההימנון" מתוך קובץ הסיפורים 'אחרי עשרים שנה'), המדגים כיצד צחוק הגורל טורף את קלפי הרצון שלנו. לפעמים, כאשר אנחנו מפסיקים לרצות באופן כל כך נואש, אנחנו זוכים במשאלת לבנו, גם אם באופן מוזר ומפותל. יגעת ומצאת - תאמין. תודה לאין כינוי על השיר המאלף. לא נותר לי אלא להצטרף להזמנה, הקוראת למכסה פנוי להגיע בדחיפות אל הפורום :-))) לילה טוב ליאת

אני לא התכוונתי להזמין לכאן מכסה (דיכאוני...) אלא את זה שהמציא "לכל סיר יש מכסה"...