בעיות חברתיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/06/2006 | 01:17 | מאת: שיר

אני בת 33, רווקה. מילדות אני סובלת מבעיות חברתיות קשות. תמיד הייתי מסתייגת מאנשים, ומתנגדת לכל יוזמה חברתית שהייתה בבית הספר. זה מלווה אותי עד היום. אני בקושי יוצרת קשרים עם אנשים. יש לי שתי חברות כמה שנים שהקשר איתן הפך לרופף מאוד עד כמעט נתק. אני חוששת שהבעיות האלה גם עוצרות אותי מליצור קשר זוגי בריא עם גברים. השאלה איזה שיטת טיפול מתאימה לי: קבוצתית ליחסים ביניאשיים, או פרטנית. והאם בכלל אפשר לשנות תכונה זו אצלי. אני מרגישה פשוט שאין לי סבלנות לאנשים. קשה לי להקשיב, ומעדיפה להיות עם עצמי, בתוך עצמי. הנוכחות של אדם נוסף בקרבתי גורמת לי לאי נוחות, אולי אף למן מטרד או עול. האם בעיה עמוקה זו ניתנת בכלל לפתרון? אני מאוד חוששת מבדידות..

לקריאה נוספת והעמקה
25/06/2006 | 01:25 | מאת: שיר

אחרי ששחררתי את השאלה שלי, שמתי לב שיש כאן עוד אנשים שסובלים מאותן הבעיות שלי. האם בקבוצה טיפולית אפשר לטפל בבעיות מהסוג הזה, או שמומלץ טיפול פרטני?

25/06/2006 | 10:00 | מאת: ים 3

שיר יקרה אם מעולם לא היית בטיפול פסיכולוגי, הייתי ממליץ לך להתחיל בטיפול פרטני. לגבי טיפול קבוצתי תוכלי להתייעץ אם המטפל/ת שלך וסביר שדעתו תהיה מקצועית יותר מעיצות בפורום (כולל שלי כמובן...) דרך אגב, תוכלי ללכת לקבוצה טיפולית בתום הטיפול הפרטני, או אפילו במקביל (אם את יכולה להרשות זאת לעצמך מבחינת משאבים) לגבי הפניה הראשונית, אני ממליץ חד משמעית לפנות קודם ליעוץ פסיכולוגי פרטני, ולפי תאורך יפה שעה אחת קודם. בהצלחה.

25/06/2006 | 11:38 | מאת: גדעון שובל

שיר שלום, בעקרון ניתן לשלב בין טיפול פרטני לבין טיפול קבוצתי. אבל בגלל ההסתייגות שלך מאנשים והקושי הבין אישי המאוד חזק, אני חושש שקבוצה תשתק אותך. הווה אומר את עלולה למצוא עצמך שקטה, מסוייגת ועצורה. נראה לי שעדיף עבורך להתחיל בסביבה המוגנת של טיפול פרטני ואולי בשלב מאוחר יותר תשלבי טיפול קבוצתי. בהצלחה רבה, גדעון

25/06/2006 | 22:46 | מאת: שיר

דווקא הייתי חודשיים בקבוצה ודיברתי הרבה.. הבעיה שלי היא שלב קדימה, כחברה רוצה קשר יותר אחד על אחד איתי. לצאת, לבלות, לשבת על קפה ולשוחח..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית