לליאת מנדלבאום

שלום, אני בחורה בת 30 בעלת תואר במנע"ס. אני כבר שנה מחפשת עבודה על-מנת שאוכל להשתלב בתחום ולהרוויח יפה...ואני לא מוצאת ועד שאני מוצאת עבודה שנראית לי אז יש מבדקים,פילת,אדם מילוא וכו' ושמתי לב שבד"כ אחרי המבחנים הללו אני מקבלת תשובה שלילית איך אפשר להצליח ככה ולקבל צ'אנס אם מעבירים אותך מבחנים קשים... אני ממש לא יודעת מה לעשות אני כבר כותבת לך מרוב יאוש... אני שוכרת דירה לבד ואני מרויחה כרגע משכורת של סטודנטית ולא משכורת אקדמאית.. אין לי מושג מה קורה איתי אני מרגישה ממש תקועה בחיים שלי,חסרת בטחון וחסרת תקווה מה אני יכולה לעשות על-מנת לקדם אותי בדרך למעלה להצליח בעבודה ולהיות עצמאית? ומה אני עושה לגבי העובדה, שאני פשוט לא עוברת מבדקים עם לחץ של זמן? אשמח מאד לתגובה בעניין, כי העניין הזה ממש גורם לי לדיכאון אני מוצאת את עצמי בוכה לעתים קרובות, אני מרגישה שכולם מסביבי מתקדמים ואני עדיין תקועה וחסרת ערך עצמי

שלום ליהי, לא ממש ברור מדברייך מהי הסיבה האמיתית לכשלונותייך באותם מרכזי הערכה במכוני התעסוקה. יש אנשים שבאמת מתפקדים פחות טוב תחת מגבלת זמן (חרדה?), אבל בכלל לא בטוח שזו הסיבה. לפעמים זה משהו באינטראקציה הבינאישית, ולפעמים ביצוע לא מספק במשימה ספציפית הדרושה לתפקיד ספציפי. אני רוצה להזכיר לך שלכל עבודה נדרשות מיומנויות ייחודיות, ולא בטוח שאת מתעקשת על המשרה המתאימה לך. באותם מכונים ממש, יש אפשרות לעבור גם סוג של אבחון, באמצעותו תוכלי להתוודע אל תחומי החולשה והחוזק שלך, ולהתייעץ לגבי התאמה לתפקיד ספציפי. מנע"ס (ככל שידיעתי הדלה מגעת) הוא תחום רחב, ויכול להיות ששווה לשקול כיוון שונה באותו תחום. כדי להתמודד עם הדיכאון ותחושת חוסר הערך, וכן עם החרדה בכלל וחרדת בחינות בפרט, טיפול פסיכולוגי הוא הכתובת המומלצת. אשמח אם תספרי לנו מה בחרת לעשות. לילה טוב ליאת