עצוב וחשוב

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=5&msgid=80249555

באמת עצוב מה שקרה לאותה בחורה ושהיא קיפחה את חייה בצורה כזו,כי לדבר על רצון למות לפעמים ולחשוב לפעמים מחשבות אובדניות(כפי שקרה לי ואני בטוחה שלרבים/ות מאיתנו)זה שונה מאשר ליישם זאת ממש ולוותר על כל סיכוי לחיות,קשה לי להבין איך אמא לשני ילדים קטנים יכולה לוותר על 'אוצר יקר' כ"כ ולהתאבד,וזה עצוב מאוד-גם מה שקרה לה,וגם החיים העצובים שצפויים לילדיה בעיקבות כך,זה עצוב שאדם מגיע למצב כזה ואף-אחד לא מנסה לעזור לו(במיוחד כשהיא כתבה זאת בבלוג שלה-לפי מה שצויין בכתבה המצורפת). אך עיניין נוסף שקומם אותי-ואולי רק אני קלטתי זאתך כך-הוא שמציגים את הOCD כמחלה נפשית,וOCD זו הפרעה נפשית לא מחלה(הבדל גדול),והסובלים מOCD מודעים ב-100% למה שקורה סביבם ולעיתים אפילו יותר מידי מודעים,והם גם מודעים לבעייתם ולהתנהגותם החריגה(כמו בעינייני ניקיון יתר,למשל),אך קשה להם מאוד לצאת מבעיה זו בגלל המחשבות האובססיביות שמטרידות אותם-כמו-"אם לא אעשה/או אעשה X יקרה לי או למשפחתי/ לסובבים אותי Y " וכו',אך זה עדיין לא הופך אותנו ל'חולי-נפש'(ואיני אומרת את זה חלילה כדי לפגוע במישהו)וכו'. מקוה שלא פגעתי בדבריי באף-אחד,כך אני פרשתי זאת.

הקישור הובא מפורום 'אנשים ואינטרנט', והקשר בין אינטרנט (בלוגים, פורומי תמיכה וכד') ואנשים. אין לי מושג אם חלתה בסכיזופרניה, או סבלה מהפרעת O.C.D. צדף