לליאת ואין כינוי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/06/2006 | 17:12 | מאת: ימית

היי תודה על מה שכתבתם. הבחור שהייתי איתו בקשר זה היה תקופה קצרה שבה הוא החליט שהוא כבר לא רוצה שום קשר ופתאום אני זו שממש רציתי .. כרגע אני נמצאת במצב נפשי רע ואני מודעת לזה . עזבתי את העבודה כבר חודשיים שא נני בבית ללא עבודה וכל היום חושבת עליו ועל החיים הקשיים. אין בי כרגע את היכולת לפסיכולוג. אני מתוסכלת מכל יום שעובר חסרת רצון לנסות ולהמשיך הלאה מרגישה ללא יכולת וחסרת תקווה. מה עליי לעשות? יש לי אובססיה אליו,נראה לי זה יותר גרוע מאהבה.. תודה רבה לכם ימית.

19/06/2006 | 17:52 | מאת: אין כינוי

היי, אם מנהלת הפורום היתה ורדה רזיאל ז'קונט, היית שומעת ממנה את המשפט הידוע: "ת ז ר ק י אותו!" אין לך כ"כ ברירה הבחור לא רוצה אותך...את צריכה להפנים את זה... עם כל הצער והכאב לפני שהוא רצה להיפרד, את חשקת בו? או שמא זה התעורר אצלך רק כשאמר לך... ומדוע את לא יכולה לפנות לפסיכולוג? אומרים שרק טיפול יכול לפתור את הבעיה הזאת... וכן, לפעמים אהבה כואבת...

20/06/2006 | 00:34 | מאת: ליאת מנדלבאום

ימית שוב שלום, אין כינוי צודקת. טיפול אכן יכול לעזור להבין מה קורה לך, ואולי גם למנוע את הפעמים הבאות. כאשר מושא אהבתנו אינו מעוניין בנו או באהבתנו, אין לנו בעצם מה לעשות חוץ מלהתמודד עם שברון הלב ולקבל את הדין. ההתעקשות שלך רק מזמנת פגיעה נוספת. הייתי מציעה לך מאד לנסות בכל זאת לפנות למס' פגישות ייעוץ עם איש מקצוע שיוכל להעריך את המצב ולהציע פתרון. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית