עצובה ...וקצת שבורה

שלום ליאת, רוצה לשתף אותך במה שעובר עליי בחיי בתקופה האחרונה....כתבתי כאן בעבר על בעיות בריאות שנפלו עליי משום מקום ....ודרכי התמודדות איתם ...אני אמנם בטיפול כבר המון זמן 6 שנים למען הדיוק ...אבל השנה האחורנה היתה הקשה מכולן ולמזלי הרב יש לי מטפלת מדהימה שעוזרת לי מאד ....פשוט בשבועיים הקרובים לא ייצא לי להפגש איתה בעקבות עניני עבודה שלי ....אני מרגישה שאני מתחילה להיכנס לדכאון בעיקר בגלל התמודדות במראה ...אני בחורה שנראת טוב אפשר לומר בחורה יפה ....גם מרגישה כך ...גם מבפנים וגם מבחוץ...כמו שרשמתי בהתחלה בעקבות הבעיה הרפואית נשר לי השיער ...וב7 חודשים האחורנים הלכתי אם תוספת (פיאה )שיער ...שהייתה נראת טבעית לגמריי ...חוץ מהמקורבים אליי שידעו ,האחרים בחוץ לא שמו לב לעניין ...למזלי הרב אני מתאוששת מהמכה והגוף התחיל תהליך של הבראה ושיער התחיל לצמוח ...שכחתי לציין בשיטה של הפיאה אי אפשר להוריד אותה היא דבוקה לי שבועיים שלושה ואני הולכת למקום מיוחד שמטפל בי ז"א אין לי את התמודדות בלהיות בלי שיער ...עכשיו כאמור השיער צומח והחלפו לי את השיטה ...ז"א אין צורך בהדבקה אלא יש סיכות מיוחדות שתפורות ואני רק צריכה לחבר ...בבית אני מורידה אותה ....ואז מתחיל המצב רוח הקודר ....אני ממש מתבאסת וקשה לי מאד לראות את עצמי כך ....או לחילופין כשאני יוצאת לעבודה או לאיזה דייט אני חוזרת לתוספת ...זה מאד כואב לי וגם מאד מבלבל אותי ...אני מרגישה מבפנים שבמצב הגופני משתפר מאד ויודעת בבירור היום שהמצב הפיך ... ועל זה אני מאד שמחה אבל אני מתחילה להיות בדיכאון ומאד מאד עצובה ...זה פתאם להתמודד תכלס לקבל את עניין החיצוני מפחדת להכנס לדיכאון ...הכוחות שהיו לי גרמו לי להרים את הראש ולא להשבר ....ועכשיו אני מרגישה שבורה ....אני יודעת שזה עניין של זמן ואני צריכה סבלנות ...אבל דווקא עכשיו יש לי הפסקה קצרה בטיפול ...בעבר שיתפתי אותך בעניין הכדורים שלא הייתי מכונה לקחת ולכאורה עברתי את הדכדוך הקודם בלי הכדורים (יש לי טראומה מכדורים אחרים שנתנו לי וגרמו לנזקים בעצמות ונפחו אותי לחלוטין ) לכן התעקשתי גם מול המטפלת שלי וגם מול הפסכיאטרית שלי לא לקחת כדורים והיום אני 3 חודשיים בלי אף כדור שנכנס לגוף....חוץ מהקטע החיצוני שכואב לי עליו ...אני מרגישה ממש טוב ....אבל שוב פעם מפחדת לצלול לדיכאון ....הייתי חייבת לפרוק קצת ..תודה .

היי הנפש יותר חשובה מהמראה החיצוני...שימרי עליה מכל משמר ואל תכנסי לדיכאון או חרדות ...זה יותר חשוב מהכל היופי מגיע מבפנים ...ותסתכלי על חצי הכוס המלאה אףאחד לא מבחין בכלום מאחלת לך החלמה מהירה ושתהיהי תמיד שמחה ותחשבי חיובי

ערב טוב, ברוך רופא חולים ! כמה טוב לשמוע שהגוף מתחזק, שהשיער צומח, ושההתאוששות בתוקף. הרבה פעמים, דווקא אחרי שהסכנה האמיתית חולפת, אנחנו מרשים לעצמנו לקרוס. אישית, זאת נראית לי פריווילגיה לגיטימית. הקריסה. כשנלחמים- נלחמים, וכשנגמרת המלחמה יש זמן לתחקירים, לאיסוף השברים, להערכת נזקים, להפקת לקחים, ולבסוף - להתבססות מחודשת והעלאת רמת הכשירות. הדאגה שלך סביב השיער היא הסימן הטוב ביותר להחלמה. אין אישה שלא מתבאסת משיער שאינו נראה טוב. אין לי ספק שבעוד זמן קצר גם המבחן הזה יהיה מאחורייך. אם תחשבי על זה לעומק, בעצם כל אחת מאיתנו יוצאת לעבודה או לדייט עם תוספת קטנה של 'רמאות' שמאפשרת הרגשה טובה מול העולם שבחוץ. אני רוצה לחזק אותך, ולהפציר בך לא להיבהל כל כך מימים מחורבנים. הם באים והולכים, שערות נגזזות וצומחות, אבל לחיים כוח משלהם, חזק ונחוש, ואין לנו אלא ללמוד לעמוד בטלטלות האלה ולשמוח ביש. שולחת לך את כל הכוח שבעולם, והרבה בריאות ליאת