הורים רוצים שניפרד....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/06/2006 | 10:12 | מאת: אורטל

היי אני בת 23 יש לי חבר רציני בן 35 מיישוב אחר אני דתייה וגם לו יש יחס די טוב לדת למרות שלא ממש דתי. הבעיה הוריי מאוד מתנגדים לקשר בגלל הגיל . אנחנו מתכננים להתחתן אבל עושים לנו בעיותצ קשות אומרים לי מבוגר מדי בשבילך בטח יש לו ראש של זקן אני דווקא מרגישה שאין פער בגילאים וגם תמיד אמרו לי שאני בוגרת מבנות גילי. הכרנו דרך האינטרנט בהתחלה סיפר שהוא בן 32 וכך סיפרתי להוריי אח"כ סיפר את האמת ואחרי זה התחילו לחשוד למה אומר קודם 32 אח"כ 35 . אותו בחור עובד בעבודה קבועה אומר לי שמכבד אותי שאני דתייה מתייחס אליי בכבוד והערכה. לעומת חבר קודם שהיה שגם הוא היה מבוגר קצת שרק בגלל שאני אישה התייחס אליי בזלזול ותמיד חשב שהאישה צריכה לדעת איך לכייף עם הבעל וכל מיני. לא עוזר בכלל שאני מנסה להסביר להורים הם רק מתנגדים ואני מתעקשת שנישאר בקשר. חוצמזה שמעתי מאנשים מהכפר שלו שהמשפחה שלו נורמלית והכל בסדר איתם ושגם הבחור בסדר גמור . בעיה נוספת אני בת יחידה של אימא ויש לי עוד אח בן 18 אימי חלתה בהפרעה אובססיבית קומפלסיבית כשהייתי בת 15 היא ואבא שלי מעולם לא הסתדרו במיוחד אבא שלי לא כ"כ דואג לעינייני הבית חוצמזה שהוא עובד וחמותה של אימא שלי שהייתה גרה קומה מתחתנו עשתה לאימי את המוות וגם אחיות של אבא שלי טענו שהיא לא עובדת ושלא מבשלת לא מנקה והכל שטויות במיץ אימי נכנסה לדיכאון קשה וחלתה עכשיו סבתי ברוך השם מתה כי גם לנו היא גרמה הרבה סבל הייתה טוענת שאימא חינכה אותנו ושאנחנו כמוה והעלילה שקרים על אימא שלי. אימא שלי החלימה מהמחלה עקב תרופות אבל התחילה לזלזל בלקיחתן ועכשיו היא עדיין בדיכאון וחושבת שהחיים לא שווים היא מבקרת את אחיותיה אבל אנשים אחרים לא כ"כ. אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני אוהבת את אימא וחבר שלי אמר שאחרי שנתחתן אני יכולה לבוא לבקר את ההורים פעם בשבוע כי הכפר שלו קצת רחוק (שעה ננסיעה) אני לאט מעוניינת לוותר על בחור כזה.) אני מסבירה לאימי שהוא מכבד אותי ושהוא אמר שיעשה לי ניסיון בנהיגה באוטו כי כבר 5 שנים מאז שעשיתי רישיון נהיגה לא נהגתי היא אומרת שהוא סתם אומר בשביל להתחתן איתי אין לה טיפת אמון באנשים חושבת שכולם שקרנים תחמנים היא טוענת שאני לא מתחתנת מאהבה אלא סתם כי בא לי להתחתן גם דודות קצת מתנגדות בגלל הגיל וקצת מםפרגנות אני משתגעת לגמרי........אני לומדת במכללה אקדמית לתואר ראשון שנה ראשונה ועוד שבעיים יש לי תקופת מבחנים למזלי רק 4 מבחנים ובכל זאת מה כדאי לעשות עם מי להתייעץ להיפרד כי לא נסתדר בגלל הגיל?????? הקיצור מיואשת ומדוכאת לגמרי!!!!!!! כמובן שסיפרתי לחבר שלי שמתנגדים לנו בגלל פער גילאים וגם לא מוצא חן בעיני אימא שאלך לגור בכפר אחר גם זה בעיה בשבילה.

09/06/2006 | 21:54 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום אורטל, אני חושבת שכדאי לעצור עכשיו את הסחרור שנוצר! את באמת לא חייבת להחליט השבוע על החתונה, וגם לא לשכנע את כולם בצדקת דרכך, ואפילו לא לתקן את היחסים המשפחתיים המורכבים עם הצד של אביך. כרגע, את בעיקר צריכה להירגע, להתארגן לקראת ארבעת המבחנים שלך, ולאפשר לעצמך לחשוב על הדברים בנחת. אם יש במכללה בה את לומדת (או באוניברסיטה הסמוכה) שירות ייעוץ לסטודנט, אני ממליצה בחום לפנות לשם. במצבים של דילמה מאוד עוזר לספר את הדברים לאדם ניטרלי, ולבחון בעזרתו את הצדדים השונים של המטבע. החזיקי מעמד, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית