שאלה לליאת

ליאת, סליחה שאני פונה יום אחרי יום. אני אובדת עצות. הסיפור בקיצור הוא: אני וחברי יחד 5 שנים. 5 שנים און אנד אוף(פרידות-חזרות-פרידות חזרות וכן הלאה) כל הפרידות היו ביוזמתי. בזמן שהיינו פרודים אני יצאתי עם אחרים והוא יצא עם אחרות,והיינו נפגשים מידי פעם,וגם היינו מדברים 10 פעמים ביום בכל המדיות הקיימות. הוא תמיד אהב אותי, וכשהוא יצא עם אחרות תמיד טען שאני לא יוצאת לו מהראש. כיום אנחנו שוב יחד. הוא בחור מקסים,חם,מאוד משקיע בקשר שלנו. בשנה האחרונה פתאום הפסקתי לאהוב אותו. אני כאילו מחפשת בכוח כל מיני פאקים אצלו. ואני לא יודעת אם זה הוא. כלומר אם הוא גבר חלומותיי. אני בכל זאת איתו כי אני פוחדת לא להכיר אף אחד אחר, ואני ממש בסרטים מזה שהשעון הביולוגי שלי מתקתק, וחבל יהיה לי להפסיד אותו כי הוא מקסים ומתאים לי לחיות איתו אבל אני לא יודעת אם זה יהיה נכון להתחתן עם אדם שאני לא אוהבת. למרות שבשנים הראשונות של הזוגיות שלנו הייתי ממש "חולה" עליו, הייתי חברה קנאית. כששמעתי שהוא דיבר עם ידידה בטלפון הייתי נכנסת לסרטים ובוכה בכי היסטרי. אבל היום זה לא כך. היום הוא קנאי לי, וזה קצת מפריע לי, למרות שאני מבינה אותו. אבל יחד עם זאת מחמיא לי שבחור כמוהו מוכן לקחת סיכון ולחיות איתי. דווקא איתי מכל הבחורות בעולם ואיך הוא אוהב דווקא אותי ואחרי שעשיתי לו כ"כ הרבה צרות, התנהגתי אליו לא יפה ועוד.... אני נורא מבולבלת. אני לא יודעת אם להיפרד ממנו, או להישאר איתו. אני יודעת שזו בחירה שלי אבל הייתי רוצה שתעזרי לי לעשות סדר. חשוב אהבה לדעתך או שזה פחות חשוב?

שלום חן, אם תביטי סביבך, תוכלי בוודאי לראות לא מעט זוגות אומללים, שהחליטו להינשא מהסיבות הלא נכונות. חיים משותפים הם דבר קשה ומורכב מאד גם לזוגות ביניהם קיימת אהבה, משיכה והבנה. בהיעדר אהבה ומשיכה, החיים יכולים להיות משמימים ומדכאים כמדבר שממה. הפחד להישאר לבד הוא אחד המניעים העיקריים להחלטות מן הסוג הזה, כמו גם הפחד מהשעון הביולוגי המתקתק. לא הייתי מציעה לך להיכנע לו. עם זאת, הנטייה למצוא בכוח פגמים אצל גבר כל כך מקסים שאוהב אותך נורא, יכולה לשקף בעיה אחרת, הקשורה לדימוי עצמי פגוע ושנאה עצמית, שכדאי מאד ללבן במסגרת הטיפול שלך. יש עבודה! :-) ליאת