לליאת וכולם- עידכון טיפול

ליאת שלום,איני יודעת אם זה בסדר(מבחינת חוקי הפורום החדשים-תיידעו אותי אם לא),אבל רציתי לעדכן אותכם לגבי ה'טיפול חשיפה' שהיה לי היום,ושהיה עבורי קשה מאוד,כי שיתוף קצת מקל עליי במאבק הקשה שאני עוברת במסגרת הטיפול. היום שוב הייתי בבי"ח,אבל היום נאלצתי גם לשכב על מיטת בי"ח (שהיתה בפרוזדור), כשהמזרן נראה מגעיל ומכות?ם,ועד שהסכמתי לעשות זאת לקח אומנם זמן מסויים,אך זה היה קשה מאוד עבורי 'להזדהם' עם כל החיידקים ששם,אבל עשיתי זאת,והייתי בעוד מקומות שישבתי ושהגעילו אותי,אבל מה שהכי הגעיל אותי אפילו יותר מהמיטה,היה מיקטורן מלוכלך שמישהו זרק או שכח,שהיה זרוק על המיטה הריקה(לא בתוך מחלקה כלשהיא), והפסיכולוג שלי הכריח אותי לגעת בו ואף שם אותו בכוח עליי,ולמרות שניסיתי לברוח מזה, זה בכל-זאת נגע בי בשיער ובבגדים,בכפות הידיים ובזרועות וכו',ועד עכשיו (כשש וחצי שעות אחרי-שעדיין לא שטפתי ידיים)אנ מרגישה תחושת גועל בידיים(בכפות הידיים),כשאני כותבת זאת. כשהגעתי הביתה ישבתי בהתחלה רק על הכיסאות והספות,ולא נכנסתי לחדרי,אך אחרי כשעה אזרתי אומץ נכנסתי לחדרי,ישבתי על הכיסא ואחרי-כן כמו במעיו 'קפיצה למים קרים' 'זרקתי את עצמי' על המיטה ונשכבתי על הסדין ועל השמיכה ועל הכריות,ושכבתי כחצי שעה ואפילו קצת נימנמתי,ואחרי-כן קמתי והתיישבתי בכוונה על הכריות משני צידיהן ועל הכותונת ועל השמיכה(אבל אני חייב לציין שלשמיכה יש ציפית שרק עליה אני מוכנה לשכב ולא על השמיכה עצמה,כי זה עדיין מפריע לי),ואחרי-כן נגעתי בספר שאני מפחדת שיתלכלך וכו',ועכשיו אני מנסה להמשיך להחזיק את עצמי לא להתקלח ולא לשטוף ידיים,לפחות עוד כשעה וחצי. תודה על ההקשבה, ומקווה שלא התשתי אותכם, משתנה

משתנה יקרה, זו הפעם הראשונה שאני נחשפת, בעזרתך, לייסורים שהם מנת חלקם של הסובלים מ-OCD. אני ממשיכה להתרגש מהשיתופים שלך. את עושה עבודה מדהימה. יעלה

תודה יעלה,התייחסותכם ותמיכתכם בי עוזרת לי מאוד, וכתבתי זאת כאן ולא בפורום התמיכה שלנו כי רציתי לשתף בכך גם את ליאת.

משתנה, כל הכבוד על ההתמודדות שאת מתמודדת, כבר אמרתי לך זאת הרבה פעמים ואני אמשיך להגיד לך.... כל הכבוד לך!!! חן

משתנה יקרה, אני לא ממש פעילה בפורום (קוראת כל הזמן, ומתיעצת מדי פעם) אך לא יכולתי שלא להגיב ..... כל הכבוד לך על האומץ והתעוזה. מבחינתי, לאחר יום שכזה - ניצחת במאבק הקשה והמתיש הזה! רק שתדעי, שאין לי OCD, ואני לא מסוגלת לעשות את מה שאת עשית ! אני חושבת,שלהתגבר על חרדות ופחדים זה באמת כמו "קפיצה למים קרים", כמה דקות לאחר שאתה במים הקרים, פתאום אתה מגלה שהם מתחממים. ומה שחשבנו שהוא בלתי אפשרי - הפך לאפשרי. לדעתי כדאי לך להזכיר לעצמך את זה במיוחד לפני "הקפיצה" הבאה. (לי זה עוזר..) אני חושבת שאת צריכה להיות גאה בעצמך. טל

לחן ולטל, תודה על תגובותיכן,פירגונכן ועידודיכן,הן עוזרים לי מאוד(כפי שכתבתי ליעלה),ואני אומנם גאה בעצמי על הניצחון בתחום ספציפי זה(שמהווה את בעייתי העיקרית בOCD ),אך בעייתי היא בחלק אחר של תחום הנקיון שעליו עוד לא הצלחתי לגבור-והוא בתחום המקלחות,ושטיפות-הידים(כפי שכתבתי חלק ניכר מהOCD זה תחום הנקיון,שגם הוא מתחלק למספר חלקים,שחלק אחד שלו זה שמירה על ניקיון החדר,המיטה-המצעים,וכו', ועליו פחות או יותר הצלחתי לגבור,לפחות עד שאחליף מצעים ואעשה זאת שוב; והפסיכולוג שלי רוצה לעשות זאת כל שבוע; והחלק שבו עדיין יש לי בעיה קשה-הוא תחום הרחצה וניקיון הגוף),כי לא משנה עד כמה אני מתלכלכת קודם,איני מסוגלת כמעט לוותר על 'קירצוף' הגוף עם הסבון,וגומרת כמויות גדולות של סבון נוזלי ושל שמפו,ואם חלק מגופי נוגע במקלחון או בשיש,מיד אני מרגישה חרדה קלה-שמשהו מציק לי,ואני חייבת לשטוף את אותו מקום עם סבון מספר פעמים על-מנת להירגע - שהחרדה תיעלם (אם איני שוטפת מיד יש לי תחושה של כמו 'זרמים' או כמו 'נמלים שהולכות' באותו מקום) .וגם אחרי המקלחת מפריע לי אם התלכלכתי בגוף,אם חלק מהגוף נגע למשל בארון מקלחת וכו'-אפילו שהכותונת וכו' כבר לא נקיים,אני יודעת שזה נשמע מוזר,אבל על תחום זה יש לי עוד עבודה קשה מאוד ודרך ארוכה מאוד-עד שאתגבר על כך. אבל אם אסתכל על 'חצי הכוס המלאה',אז אחשוב על כך שלפני כחודש וחצי-חודשיים לא הייתי מעיזה לשבת עם בגדים מבי"ח אפילו לא על כיסא הכי פשוט בבית,ובטח שלא על מיטתי,אפילו בלי הסדין,ואם הייתי צריכה להיות בחדרי,הייתי מתיישבת על השטיח.והיו לי ריבים בלתי-פוסקים וויכוחים עם בני-משפחתי שלא ישבו עם בגדים מבי"ח על 'הכיסאות הטובים' והספות בבית,ועכשיו זה כבר כמעט בכלל לא מפריע לי,וגם אם קצת מפריע לי, תוך שניות אני מפסיקה לחשוב על כך,וזה הישג גדול. אני מצטערת שמתודה פשוטה הפכתי את זה ל'נאום' שני שלי,פשוט הרגשתי צורך לשתפכם גם בשאר הדברים. שוב-תודה על ההקשבה, משתנה