התמודדות עם מוות קרב של קרוב משפחה

שלום רב, יש לי דודה אחת והיא אהובה מאד על כולנו ובפרט על ילדי הקטנים, ממש מעין "סבתא" שלהם. ילדי בני 8.5, 5.5 ו- 1.5. דודתי חולה מזה מס' חודשים במחלת סרטן ולא מנבים לה זמן רב לחיות. הסתרנו את הדבר מהלילדים, אולם לאחרונה חל שינוי לרעה במצבה: היא חלשה מאד, לעיתים לא בפוקוס, בוכה הרבה וכפועל יוצא גם פחות חיונית, פחות ניגשת אליהם מחבקת, מתעניינת וכו' כמו שהם רגילים. הם לא שואלים הרבה. כאילו מעין קשר שתיקה כזה, אבל לדעתי הם חשים. אנו כל פעם "משקרים" בתשובות. (לדג' למה היא בכתה? כי כאבה לה הרגל וכו'... ) שאלתיי: האם לשוחח איתם? מה לומר? כיצד לומר ? האם רצוי להכין אותם למכה הקרבה ובאה? אני חשבתי שעדיף לילדים שיתכוננו ולא יקבלו את זה בפתאומיות שכן אז (לדעתי) עלולים לחוש אבדן ביטחון שאדם יקר נעלם פתאום ולהשליך זאת גם על ההורים. אבל אינני יודעת אם דעתי נכונה. עזרו לי בבקשה לקבל החלטות נכונות ולפעול הכי "טוב" שאפשר עבורם בנסיבות הקיימות. תודה.

שלום טל, כמו שכבר נאמר כאן לא פעם, ניסיונות שלנו, כהורים, לגונן על ילדינו מפני תסכול, כאב או אכזבה בלתי נמנעים, לא ממש עושים עמם חסד. במקום זאת, מוטב להתבסס על אמת, על מידע עובדתי המותאם לרמת הבנתם, ועל אמון בכוחם הבסיסי להתמודד עם החיים. ילדים מודעים מאד לנוכחותו של המוות בחיינו, למרות ניסיונותינו להכחישו ולהסתירו מהם. אגדות הילדים הקלאסיות עסקו תמיד במוות (אצל שלגייה, עמי ותמי, וסינדרלה, מות ההורה הטוב הוא נקודת הפתיחה של הסיפור). אני חושבת שבמקרה שלכם, חשוב מאד לשוחח עם הילדים על מחלתה של הדודה האהובה, על הרגשות שמתעוררים בהם, על הדאגה והחששות שלומה. לא חייבים לדבר דווקא על המוות המתקרב, אך אם הם שואלים כדאי לענות בכנות. תוכלי לומר למשל שהדודה חולה במחלה קשה, כמו שקורה לפעמים לאנשים מבוגרים, ושכולכם דואגים לה מאד. "אנחנו מאד מקווים שהיא תחלים, אבל כרגע היא מאד מאד סובלת וקשה לה". על השאלה "אם היא יכולה למות מזה" אפשר לומר ש"לפעמים אנשים גם מתים ממחלות קשות". ברוב המקרים תשובות קצרות וענייניות מספקות ילדים צעירים כמו שלך. לא חייבים להרחיב בתיאורים מורכבים או מופשטים מדי (כמו דיבור על נשמות, גן עדן או עלייה לשמים). אני ממליצה מאד על ספרם של עמירם רביב ועדנה כצנלסון "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו", בו הם עוסקים גם בשאלות סביב מחלה ומוות במשפחה ודרכים מעשיות להתמודד עמם. אם יהיו שאלות יותר ספציפיות אשמח להמשיך ולהיות לעזר. הרבה בריאות ליאת